הריקנות הזו
מכרסמת אותי מבפנים והורסת כל חלקה טובה.
ואני כבר לא יכולה להאמין
שזו אני.
החיים שלי מלאים חלקים
שבהם הייתי אבודה כל כך,
מתוסכלת.
בוכה ואין לכך שום צידוק.
אני רוצה לשנות הכל
ולכן מבלה
מטביעה את יגוני באינפוזיית חברות ובילויים.
האם לכך התכוון אלוהים
כשהוא נתן לי את החיים
או שיש משהו שאני מחמיצה.
את תחושת ההחמצה הזו
לא ניתן לשתק.
ואני מנסה לחשוב,
אולי התשובה היא באמנות.
אני מקווה שכן. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.