עינב רפאל / ברירת מחדל (נוסח שני) |
כשיש גשם בחוץ אז גם אני בוכה.
למרות שלא רע לי, בגלל שלא טוב לי.
סביר לי.
כל כך התרגלתי להרגשת הניכור והעצב
שכמעט וקשה לי להודות בכך
שסביר לי.
אני חיה לי וממלאת את חיי בעבודה.
לא שזה רע, הרי יש לי המון סיפוק מעבודה.
אבל אני מרגישה שאין לי תכלית. מטרה אין לי.
יש הבדל מאד גדול בין לחיות לבין להתקיים.
ההבדל הזה נעוץ באותו רעיון או מטרה
או תכלית או תקווה או תכנון
שכרגע חסר לי.
הייתי רוצה
להיות בשלב של
אחרי הפענוח הזה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|