תפרחת הורד האדום בטירה מולה נהגתי לעמוד הפך לעוד לילה שטוף
דם. ביגון קודר נוספת עוד אחות לחוג. שנאה שמקיפה אותי בחברה
קרועה מבפנים נפגשים אתה, אני והוא. תפילות נשנות וחוזרות על
עצמן כהן הם, טומאה מטורפת לוחצת עליכם לחזור. לחשים מהולים
השבעות בדקלום אשר יחזור על עצמו כאשר תשקע החמה והלבנה תאיר
פניה, לאחר הידמות הלחש להשבעה תיעלם הלבנה והלילה הפך קודר
ואפל. עוד באותו לילה, בקשה להפוך, לחזור לצד האחר נדחית מעליה
כלא הייתה והמוות הוער משנתו. במשמר על גבול החיים עמדתי
וצפיתי בכל. יד מלטפת, יד אלוהים, אותה לעולם לא אדע. פני ירח
אבודים לילדה, אלף ורדים מוגשים לך בזר, הלוויה, סיפור ישן
באותו לילה שטוף דם.
בקר והחמה הפציעה, אדמומיות מתמשכת והאדרנלין זורם... ושוב
בקשה, טבולה, מים קדושים נוזלים עלייך. חזרי עמי לכלוב הקודם,
עמי או בלעדי, אך אל תאמרי עוד כן. שומו שמיים צעקת לעזרת
הזרים, כמיהתו של החושך אלייך לא תתואר. גזרתו של הגן, ולמעלה
מבט חטוף של אותו איש מלחמה, איש האלוהים, ויכוח ירא מפחד עד
כה יורו בי אלפי כדורי אבק, נוכחתי לדעת, נוכחתי לראות את
השחקן השני. עכשיו מה נותר אם לראותך בשנית לפעם החביבה
והאחרונה בהחלט. טקס מסתיים אך ההצגה נמשכת בפינו. טיול אל דרך
השורשים שנבלו, הפכנו דוקרים מיום אחד לאחר.  אך המכות
ממשיכות, שוב דוקרת אותי מכה של קללות. הצלחתי להביא עליכם
אותה, הילדה אשר אלף הורדים יוגשו לה בקרוב מאוד אך אני אשאר
לבד. הכוח איתי ימשיך וישגה ואליכם ירכין פנים וראש. ואותי
יזכור לעולמים. מלכת מדברים אפלים, ימים עמוקים ושמיים שחורים.

זוהי המילה הראשונה אשר נכתבת מאז נכבו כל הכוכבים והשמיים
חייכו ליום הבא שמתקרב. בלילה חולף כאשר היקיצה באה לאחר חמש
שעות של חוסר שינה, שוב, נפתחת עוד מחברת.