בעירי יש חלונות
המשקיפים אל חצרות,
אל נפש הבתים
ואל קברות הצריפים.
בעירי יש צמרות
המשקיפות אל האבות
ואל צמרמורת הגגות
בגשם.
בעירי יש לילות
המשקיפים אל
נהרות חשמל כחולים
ואל עיני החתולים.
בעירי יש גלים
המשקיפים אל חטאים
שהושלכו לים,
אל חרטות המתפלשות בחול
ואל איי מיקלט באופק.
בעירי יש אנשים
המשקיפים אל הזמן
המפרפר בידיהם,
וישנם מתים
המשקיפים אל האובדים
ולא נמצאים
ומשתכחים.
לעירי יש מילים המשקיפות
אל המתנבאים בעליות,
אל השרים במרתפים,
אל הקוראים בקפה
ואל השומעים ברוח.
בעירי יש מדרכות
המאזינות
לנעליים לבדן. |
