אם עכשיו תתעלמו, לא תוכלו להגיד לא ידעתי.
עוד אחד בדרך למטה בניצול נפשע של הנפש האנושית.
הכתובת הייתה על הקיר, ולא רק לחדי העין.
אם עיוור אתה, בוא, תטען את חפותך.
הכתובת דיברה היום אל כול פחדני העיוורות האנושית.
אם חרש אתה, בוא, תטען את חפותך.

חרש ועיוור אתה, אך לדבר לא שכחת.
ניצול תינצל מהגזירה בלשונך החלקלקה על הטבע האנושי
ואך חרש ועיוור אתה ומאיפה יכולת לדעת?
הן הראה! - ולא ראית , הן דיבר! -ולא שמעת.

והאם את הדם, השמנוני, הסמיך הניגר מראשו הירוי
שכוב כך בחמלה בין שתי בירכיו,
מבט נוגה ומשלים על מה שפעם היו פניו -
היום רק פצע יציאה.
האם את הדם הזה תוכל לפחות להבדיל ממים?
או שגם למשש אינך יודע?

יש גבול לחסרונות המותרים לאנשי השררה. לצערי דמי הוא הגבול
הפעם.