מוקדש בהכי הרבה אהבה שקיימת ל-ט.ק.
כי לרועי כבר אי אפשר להקדיש את זה
Roee Fineshtein R.I.P      5.2.2001



היא ישבה ליד אורי ,השווה ההוא של הכיתה...
שיעור מתמטיקה מזדיין ,שולחן אחד מולי ואני שומע הכל,לא סתם
שומע-מקשיב ,
אפילו כשאני יודע שבסוף השבוע יש לי מתכונת והשיעור הזה דיי
יכול לעזור לי.
אהבתי את השיחות שלה ,במיוחד עם אורי, היא ממש ידעה מה צריך
לומר כדיי לעניין אותנו
ואורי....אורי ,זה בכלל היה משהו לא רגיל.
הייתי פעם מאוהב בה, היא מדהימה.....
אני מגיע בבוקר לשיעור, מתחנן שהיא תהיה שם ולא תבריז כהרגלה
,לפחות תבוא בזמן, רק בגלל שאני לא רוצה שהיא תגיע באיחור
,תיכנס ,תאמר משהו למורה ובלי הרבה מאמץ המבטים של כל הבנים
בכיתה יהיו מופנים אליה.
היא משהו מיוחד...היא ואורי...אני בטוח שיום אחד יהיה בינהם
משהו רציני...
אולי בעצם כבר היה...אבל מי אני שאדע על כך, הייתי חולה במשך
שבועיים ולא הגעתי לבי"ס.לא מעודכן.
בשיעור היסטוריה שמעתי שיש לה עכשיו חבר...
עוד לא הפסקתי לאבד בה עניין, בוא נגיד ככה -אף אחד לא הפסיק.
כולם הריי יודעים שהיא לא תישאר איתו מעבר לעשרה ימים..זה בערך
מה שהיא מקציבה להם.
אז אנחנו כולנו מחזיקים אצבעות .

שיעור ספרות, השיעור האחרון של אותו היום- ברוך השם..
אורי לא מגיע לשיעור והיא יושבת לבדה.
המורה ביקשה לפתוח את הספר
וכמו שמישהו שמע את רצונותי ,לא היה לה ספר,והמורה העבירה אותה
ליידי.
העלתי חיוך. טוב,נו.. לא רק חיוך...

אף פעם לא דיברתי איתה ,הרגשתי שאם אני לא יעשה את זה עכשיו
,אני לא אעשה את זה אף פעם,
גם ככה אני עובר בי"ס בשנה הבאה ,אני שונא את הגימנסיה ,אבל
באותו רגע התחשק לי להודות למורה על זה שהיא העבירה אותה
ליידי..כי מאושר מזה לא יכולתי להיות.
במשך 45 דקות לא עברה אפילו מילה אחת בינינו...הרגשתי שזהו,
הסיכוי שלי ...מתאפס.
הזמן מתחיל להתקצר ואני פשוט מחזק את הטענה שלי ממקודם.אפס.

כל יום בסביבות השעה 17:30 ,אני נפגש עם רועי ,מפגשים קבועים
שלא מבריזים מהם.
רועי הוא החבר הכי טוב שלי.הייתי זה שהכניס אותו לכל הטראש
המזדיין הזה... ששקעתי בו הרבה לפניו. אבל לא זה שהוציא אותו.
היינו יושבים, בבית ספר היסודי שבו למדנו בעבר, בחצר האחורית
וכשכבר לא היה אף אחד, היה מוציא את קופסת הגפרורים שהיתה לו
בבוקסר. תמיד טען שכדאי לשמור את זה שם מטעמי ביטחון.. חשבתי
שזה טיפשי, אבל העדפתי לשמור את זה לעצמי... כל הטראש הזה היה
בכלל נושא רגיש אצל רועי.
מתחיל להחשיך ואני מזדרז עם הקיסוס...לא ממש יודע מה עם רועי
,אבל אני ארצה איזה ילד אחד או שנים.
80 אחוז זרעים ,אני שונא את זה.. אבל זה בטח יהיה חומר מספיק
טוב...רועי אירגן אותו.
רועי מארגן מקור מים בשביל הבאנג, מתוך הג'ריקאן שהבאנו מהאוטו
,אני בינתיים עושה חיפוש אחרון
של זרעים..
התכבדתי בראש הראשון,וואוו...  חומר טוב ,FUCK!
רועי מסתכל עליי במבט של ;תסיים כבר תראש המסריח הזה...
הוא שנא לשבת הרבה זמן באותו מקום, העדיף להוריד עשרה ראשים
ולעוף מהמקום..
הוא לא יצטרך לחכות כל כך הרבה זמן...אני בטוח שבעוד דקה או
שתיים.....הוא בהחלט יעוף...
שירה לא ירדה לי מהראש, אני חושב שאני שוב מאוהב בה..לא מפליא
אותי..
ואני מת להיות איתה כרגע, אבל ידוע לי שגם אם אני אראה אותה,
סתם במקרה...
כבר הזיין שלי ילך לישון בגלל הגראס. זה משפיע, אתם יודעים..
שכחתי לרגע מרועי ואני קולט שהוא כבר צועק לי על זה שאני יותר
מ-2 דקות עם הראש.. היו לי שם איזה כמה שאכטות אחרונות. זהו
נפל.
העברתי את הבאנג לרועי ,הוא שם לעצמו ראש דחוס
אחושלינג...והתחיל.
בינתיים, סיפרתי לו על שירה, ההיא מהכיתה שלי... בין שאכטה
לשאכטה הוא ממלמל משהו כמו ,
"אז שתוק ולך תזיין אותה, ממתי לך יש בעיה עם זה.."
ואני כבר קולט את עצמי איתה ,מזדיין איתה על אותו משקל של
"הזיון עם ליאת"...
לא הולך לשכוח את זה, הקטע הכי טוב בחיים שלי..
הכרתי את ליאת ממש מלא זמן .
רועי הפיל את הראש, העביר לי..
דוחס כמה שיותר, גומר את זה תוך חצי דקה בערך.
מעביר לרועי, ובינתיים ממשיך את הסרט בראש
היינו שיכורים, אחריי יום שישי מייגע, ערומים אחד ליד השני על
המיטה אצלי בחדר, התנשקנו, עליתי עליה, כן הייתי עם קונדום ולא
קיבלתי ממנה שום תגובה שלילית למה שאני הולך לעשות , אז
התחלתי..  
היא עצרה אותי באיזשהו שלב, איזה 4 דקות אחריי ,יש לה מזל שלא
עמדתי לגמור אחרת הייתי חונק אותה.
אני שונא שהזונות האלו עושות את זה, כזה קטע מסריח. גם ככה יש
לי כאב ביצים כבר ארבעה חודשים.
הקיצר ,היא ביקשה את האישור שלי לגשת לשירותים... קיבלה.
סבבה...
בינתיים ,אני מוריד את הקונדום ,אני שונא את זה, זה כמו ללכת
עם 400 גומיות על הזיין.
שומע את המים יורדים בשירותים וקם לכיוון הדלת של החדר שלי,
חושך מוחלט והיא נכנסת לחדר, עם הגוף המושלם שלה ,אני רואה רק
צל ולא ממש איכפת לי.. מי אני שאפסיק בגלל חושך.
אני משעין אותה לכיוון של הארון אצלי, וזה לא נגמר בלהשעין
בלבד...מעבר לזה, מתחיל להיתפס לי הגב..
שניה, כבר ממשיך ,אני מוריד עוד ראש..
מעביר לרועי.
ממשיך.
אני דוחף אותה לכיוון של המיטה, והיא נשכבת עליה ,בשאנטי של
החיים, לפחות אני חורג מהנורמה שלי,
ואני לא המחורמן היחיד בחדר...אני מתקרב לכיוון שלה, מתחיל
לרדת לה, מפסיק אחריי 9 שניות שאני שם, זה מחרפן אותה,אני
יודע..אני מכיר אותה טוב..
עולה למעלה, מלטף אותה בינתיים ומסתכל למטה ,לבדוק שהכל במקום
,ממשיכים להזדיין.
היא מקבלת את האורגזמה הראשונה שלה מסקס ( נשים... ) ומציינת
שגמרה.
מזל שהיא גמרה, כי אני כבר גמרתי ממזמן..
היא הבינה שלא הייתי עם קונדום ,היא לא כל כך טיפשה כמו
שנראית, התחילה להתעצבן ואני כבר מגיע לאורגזמה שלישית באותו
יום ,כי המשכנו....למה שנפסיק...אם היא בהריון, אז היא כבר
בהריון..סבבה.

אני קולט פתאום את רועי נתקף בפארנויה רצינית ,הוא דיי מלחיץ
אותי בקטעים האלה..
באחת מהפעמים האחרונות שעישנו בגן שליד הבית שלו, נשכבנו על
המדרכה שם שליד.. הותקפנו במצבי כפית מגניבים.. שני מסטולים ,
שלא קשה לזהות -דלוקים לגמריי...
זאת אומרת ,אם היה איזה שוטר בסביבה ,היינו אוכלים אותה, אבל
בגדול.
ופתאום רועי נהיה רציני וחיוור עם עיניים אדומות רצח ,לא זז
,בוהה  במשהו.
הוא מצווה עליי לקום וללכת כמה שיותר מהר, וכאילו נשמעה ממנו
יריית זינוק, צעק: רוץ!
בקושי הבנתי במה מדובר, אבל אני יודע שעל רועי ,צריך לסמוך.
רצים עד אפס אחוז הכנסת אוויר לריאות ,עם גרון יבש בטירוף,
צמאים אחושילינג..וממשיכים לרוץ..
מסתתרים מתחת לאיזה בניין עם הרבה ג'וקים..לא מצאנו משהו טוב
יותר.. לא יכולנו גם.
הייתי מסוקרן, רציתי לדעת למה בעצם עשינו את כל הריצה הזאת עד
לכאן ,שאלתי ורועי אמר לי שהיו שם
מדורניקים. לרועי יש ניסיון די רע איתם.. אבל לפחות משהו אחד
טוב יצא מזה, הוא יודע לזהות אותם ממטרים.
מסתבר, שגם אני ראיתי את אותה מכונית עם המדורניקים..היא הייתה
מולנו, נעצרו והסתכלו עלינו..
אבל זה לא הטריד אותי במיוחד..הייתי גמור.
כשיצאנו לרחוב, בשביל לקחת את האוטו, התפזרנו ..לא רצינו שיזהו
אותנו..
יש תחנת משטרה קרובה בסביבה שבה היינו ,לכן לא לקח הרבה זמן
וכל רחוב היה מצוייד בניידת משטרה.
רועי מתקשר אליי, אומר לי בדיוק לאן אסור לי ללכת  ולאן מותר.
אין לי מושג ממש איך הוא יודע, אולי
הוא סתם מסטול עכשיו...- אבל שוב, אני נותן בו את האמון שלי.
התקשרתי שוב לרועי ,אמרתי שאני אקח מונית עד הבית שלו כי אני
לא זוכר איפה החניתי וביקשתי שיחכה לי שם.
אני לוקח מונית עם ה-12 ש"ח שיש עליי. אומר את שם הרחוב,
מתחילים לנסוע לאותו כיוון.
הנהג הזה קלט אותי וחייך איזשהו חיוך עצבני של מרוקאי מסומם,
לא שיש לי משהו נגד מרוקאים....
שאל אם יש עליי משהו ,להביא לו ככה...במקום הכסף שהוא וויתר לי
עליו...מנסה לקמבן אותי, מאיפה אני יודע שהוא לא איזה אחד
מהמנאייקים ..אין לי מושג..
טענתי שאני לא נוגע בזה...יש בי איזשהו צד חכם..איפשהו
במוח......
אני מגיע לרחוב, משלם 12 ש"ח, נפגש עם רועי למטה, יושבים באוטו
שלו.
את האוטו שלי אני כנראה אחפש כבר מחר, אני לא יכול לצאת
ולהתסובב ברחובות עכשיו עם כל הניידות.
אני חושב שאני מסומם.
בינתיים, רועי ואני מעבירים חוויות, סרטים...
סיפרתי לרועי שוב על שירה, הוא חיבר שיר מגניב בטירוף...עם
הגיטרה שלו, שהייתה בבגאז'
==========================================

שכבנו אחד ליד השני ערומים
אחרי עוד חירמון ברמה של חמישה כוכבים
פתאום הוא התחיל לגעת בי
מגעו היה כה נעים ורך
הוא הגיע לי בין הרגליים
ואז פתאום ...אה...הוא נכנס ,
ונכנס והמשיך ואני מתחממת ומרגישה עוד מעט
כן אני תיכף גומרת
מרגישה או מיי גאד, ומתענגת ,נושמת
בכל גופי
סנסציה עוברת

פזמון;
לי לא הייתה כזאת אורגזמה ממזמן ,
הוא יצא ואמר מזל שגמרת
כי אני כבר גמרתי ממזמן          

הוא היה בלי קונדום
עכשיו פתאום שמתי לב
ניסיתי להתעצבן אך הוא שוב התחיל
שוב פעם עליי הוא שוכב
המשיך והמשיך ,ועכשיו מאונך
אני צועקת והוא נאנח
ימים עוברים ,התקופה מתמשכת
אנחנו נפגשים ואני גומרת
הוא המשיך והמשיך והמשיך ונכנס ואני צועקת והוא נאנח
ונכנס והמשיך ואני מתחממת ,מרגישה עוד מעט - כן אני תיכף
גומרת

פזמון;
לי לא הייתה כזאת אורגזמה ממזמן ,
הוא יצא ואמר מזל שגמרת
כי אני כבר גמרתי ממזמן  

בכל סיפורי הילדות ובכל המעשיות
לכל הקוסמים וגם לכל הפיות
אין שום דבר שווה יותר
מבאותו הרגע שם איתו להיות
ליטופים נגיעות ,ליקוקים ,נשיקות
חוויות שלא מהעולם
בשבילי זה היה ענק
בשבילו זה היה סתם...

פזמון;
לי לא הייתה כזאת אורגזמה ממזמן ,
הוא יצא ואמר מזל שגמרת
כי אני כבר גמרתי ממזמן  

לי לא תהיה עוד כזאת אורגזמה לעולם
זה היה מקרה חד פעמי
של טירוף חושים ,גאות ריגושים ,הייתי בסוטול מושלם.


================================

לא משנה שזה היה קצת מנקודת מבט של ליאת........ אבל זה שיר
מגניב בטירוף...
אין כמו רועי.. הבנאדם שאני הכי אוהב בכל העולם הזה.

יום למחרת (כלומר שעתיים אחרי הכל) היו לי לימודים בשעת אפס,
הייתי חייב לחזור הביתה, רועי הקפיץ אותי.
זה היה מוזר, הוא נהג כמו בלוויה...שלא כהרגלו. אבל ברגע זה
יותר טוב, לא בא לי למות.
בקושי מצליח להזיז את עצמי מהמיטה ,משתדל להתאמץ כמה שיותר
,אני חייב להגיע לשיעור.
ומעבר לזה, חייב לעשן איזו סיגריה או שתיים לפני שהוא מתחיל.
הגעתי לבי"ס, רבע שעה לפני הזמן.. יורד למחששה ,רואה שם את
שירה , מבקש ממנה סיגריה..
היא מזמינה אותי לשבת לידה, סתם ככה..
הייתי כל כך מפוצץ..אלוהים...ואני מדבר איתה ולא מבין מילה אחת
ממה שאני אומר.וממשיך בכל זאת.
אני חושב שחצי מהאנשים שם קלטו את זה עליי..גם אחריי שלוש שנים
במקצוע, אני לא יודע להסתיר.
היא אומרת לי ; "אתה נראה מסטול בטירוף...". ואני מאמת את
הטענה שלה.
היא שאלה אם יש לי כיוון...
ולא היססתי להציע לה להצטרף אליי ואל רועי ב-17:30 . והיא
הסכימה..
כל אותו יום לימודים רק חשבתי על מתי הוא יגמר ומתי אנחנו נילך
להיפגש עם רועי בחצר האחורית של בי"ס...
היום נגמר, אנחנו נפגשים בשער של הגימנסיה, מתחילים ללכת...
נפגשים עם רועי ,עושים היכרות ומתחילים להוריד ראשים.
הילדה מספרת לנו על הסרטים שהיא עוברת כרגע
וכל דבר שהיא אומרת אני מביים לעצמי במוח ,ממש טוב..
היא נשכבת עליי ומתחילים להתנשק, אני נוגע לה בכל הגוף וקולט
את רועי מאחור ,מוריד עוד ראש,
וכבר לא איכפת לי..רועי מפיל תראש, מסתכל על הזוג שמתחרמן
מולו, מתיישב ליד שירה ,מעביר בעדינות את
שיערה שהיה על הצוואר, מנשק אותו. הוא מוריד לה את המכנס ואני
דואג להוריד לה את החולצה והחזייה.
הוא יורד לה בעוד אני מנשק אותה . דקה לאחר מכן,היא מעלה
חיוך... גמרה.
ושנינו מרוצים.

היא דאגה רק לעצמה כאן, לא נורא וחוץ מזה חבל רק שזה לא באמת
קרה..
אבל אם היא מביימת לעצמה סרט טוב כמו זה, אני מעלה את אחוזי
הסיכויים שלי איתה , ל-90.
ה-10 אחוז שהורסים לי זה רועי.
הוא ממש התאהב בה ,לפחות לפי מה שהוא רמז לי..

הגיע שוב החלק המעצבן של העניין ורועי אמר שהוא רוצה לעוף משם
כמה שיותר מהר, שלא יעלו עלינו כי היינו כאן גם אתמול ואולי יש
מעקב. אי אפשר לדעת.
אבל אני ממש לא מבין איך אחריי שהוא אמר שהוא התאהב בילדה, הוא
לא רוצה לשבת עוד איזה שעה ולהקשיב
למה שיש לה להגיד לגביי הסרטים שלה... ממש לא מבין.
כי בתכלס,היא גרמה לי להיות יותר מחורמן ממה שאפילו הייתי.
שירה ואני התנגדנו לצאת מהמקום, כי היה סבבה.. רועי התעצבן
והלך. לא ממש יודע לאן.
הפעם שנינו היינו פתוחים במוח שלנו, מסטולים רצח, נמשכים אחד
אל השני בטירוף ומתחילים להתחרמן...
ממש לפי מתכונת "זיון ליאת".. איפה רועי שישיר את השיר שכתב..
זה היה כל כך מתאים פה.. רק שזה לא היה ממש בחדר, זה היה בחצר
האחורית.
החלטנו לזוז משם ,באמת לא כדאי להיות יותר מדיי זמן באותו
מקום, עוד יתפסו אותנו על סקס ברחוב
ולא על סמים.
ניסיתי להיזכר איפה החנתי אתמול את הרכב, הלכנו לשם.
אני מקפיץ אותה הביתה, מתנשקים אומרים משהו שאני לא זוכר מה זה
היה והיא יוצאת מהרכב לכיוון הבית.
ילדה מדהימה...... אם רק רועי היה יודע על זה.... אני לא יודע
מה הוא היה עושה לי..
אבל בתכלס, אני אמרתי לו עליה קודם ,אני מכיר אותה כבר שנה...
אני זוכה!

בקיצור, אנחנו ככה כבר שבוע רצוף ,ואני נהנה כמו שבחיים שלי לא
נהינתי..
ביום שלישי בבוקר היא מתקשרת, לא היה בית ספר באותו יום,
וקבענו שהיא תבוא אלי..
היא לא רצתה להלחיץ אותי או משהו, אבל היא שאלה מה הולך
איתנו...
פחדתי להגיד משהו שהיא לא תרצה לשמוע.. אז נתתי לה את הכבוד
בהחזקת הכדור...
היא אמרה שיש כאן משהו שמתפתח ממש טוב, וברגל ימין והיא הייתה
רוצה לנסות להעביר דווקא איתי את הזמן שלה.. המוח שלי לא היה
במקום באותו רגע, אני חושב שזה בגלל הגראס..
לא ממש היה לי מה לומר..אז התקרבתי אליה ונישקתי אותה, ככה
שאני מאמין שהיא הבינה את התשובה.

כמה ימים אחריי זה,יום חמישי ככה לקראת סוף הלימודים ,היא רבה
עם אורי,לא ממש יודע למה ,לא שזה מעניין אותי מה שכן, היא עברה
לשבת ליידי בשיעור, זה ממש חיזק את הקשר שלנו ,העברנו מלא
קטעים ולרגע אחד לא היה משעמם.

יום שישי, 17:30, שלושה חודשים עם שירה, נפגש עם רועי למפגש
הקבוע..
הפעם לקחנו ממישהו אחר, חדש..
היה טוב יותר מכל פעם מבחינת האיכות ,תוך ארבעה ראשים שנינו
כבר היינו בסוטול מושלם.
כן ,שווה בטירוף.. עד שפתאום רועי יצא ואמר שהוא עובר
לגרמניה.
השארתי חצי מהחומר בתוך הפיה ,זה היה נראה לי חשוב יותר מלדאוג
להוריד אותו.
אני שואל מה קרה והבנאדם אומר שהוא עובר לגור עם יניב. שיניב
צריך אותו שם.
אני לא מבין את הרעיון, אנשים בישראל ,כמוני -לא צריכים אותו
,לא תלויים בו ולעומת זאת אנשים בגרמניה כן? לא. לא מבין.
ניסיתי להאשים את הגראס בכך שאני לא מבין מה הולך פה ואת
הרעיון הכללי.... הפעם באמת שלא הבנתי.
עם יניב לא דיברתי כבר איזה שלושה חודשים וכידוע, אצל הבנאדם
הזה כל יום משתנה משהו.
רועי לא הסכים להסביר לי כלום ואני נשאר בחוסר ידיעה.
אני מרגיש תלוי בבנאדם הזה, כמו שאף פעם לא הרגשתי קשור למישהו
,למרות שידעתי ולמרות שהזהירו אותי
מספיק פעמים ,שאסור להיות תלוי במישהו .
אני מנסה לשכנע אותו להישאר, על אף שאני לא יודע מה הסיבה..הוא
לא מסכים ואומר לי לשתוק .לא להתערב.
הפסקתי לעשן,אני לא מסוגל יותר...מתחילים לי סרטים רעים מדיי.
רועי המשיך.
הולכים ברגל הביתה, לא מעבירים שום מילה. אומרים שלום. הולכים
לישון.

שבוע לאחר מכן, רועי מארגן מסיבת פרידה מכל החברים ,אין לו
מושג כמה זמן הוא הולך להישאר שם ,
הוא קנה כרטיס חד-צדדי.
עושים מסיבה, מלאה בגראס כרגיל. הפעם כבר לא היה איכפת לרועי
ש-ניר ותומר ידעו שהוא מעשן..
אנשים שם התארגנו בינהם בקבוצות, לא בדיוק כמו שזה נשמע, חלק
עישנו סיגריות, חלק מתחרמנים,
איזה כמה שרוקדות, כמה ששותים וודקה והקבוצה הגדולה ביותר שם -
שלנו.
אתה נכנס לחדר שם ומתמסטל רק מהריח.. אתה מוריד איזה כמה
ראשים, מרגיש בחצי -HIGH .
שירה הייתה איתי רוב הזמן ובזמן שלא הייתי איתה ,היא רקדה עם
איזה כמה חברות שלה. כולן כוסיות.
המסיבה נגמרה וכולם נשארו לישון אצל רועי, הייתה לו דירה
משלו.
בבוקר כולם היו שחוטים ..
אני הולך לישון מחובק עם שירה לידי ומתעורר וקולט שלא זזנו
מילימטר מאז שנרדמנו.
כשכבר כולם התעוררו, הם נפרדו מרועי, הטיסה שלו הייתה אמורה
לצאת בעוד 3 שעות .
אני ועוד כמה חברים מסיעים אותו לשדה התעופה, אני מתאמץ שלא
לבכות,כי אני שונא לבכות לבכות ליד אנשים, אבל בכל זאת ממש רע
לי.
הוא בא להיפרד ממני אחרון, אמר לי משהו בסוד, וחיבק אותי בזמן
שהוא בוכה. מעבר לזה ,לא אומר דבר.

כבר ביום הראשון בלי רועי התחלתי להרגיש את הגעגועים אליו.
חברה שלי ניסתה לעזור לי כמה שיותר וקבעה שאת שעת ה-17:30 שלי
אני והיא נעביר כל יום
זה עזר בהתחלה, היה כיף , אבל זה לא אותו דבר כמו עם רועי
אני מרגיש חסר אופי וריקני כמו אחד שלא מסוגל ממש להמשיך.
ובכל זאת אני ממשיך בחיים, באיזושהי דרך ונורא קשה לי, כל יום
אני עובר סיוטים, סרטים..
מתחיל להרגיש מה הם החיים הלא פשוטים ואני בדאון אמיתי.
בכל הזמן הזה, אני בקושי מדבר עם שירה ואנחנו ביחד כבר חמישה
חודשים.
היא מתלוננת עליי כל הזמן בפני חברים, הם מעבירים לי את זה
,אני חושב לשנות את ההתנהגות שלי אליה,
אני קר רוח, עצבני ולא מתחשב.. ואני בכל זאת אוהב אותה. ולא
יכול.לא מסוגל.
באחד מין הימים, היא דיברה איתי על זה סוף-סוף. רבנו כמו
שבחיים שלי לא רבתי עם בנאדם והחלטתי
שאני לא מסוגל יותר. נפרדתי ממנה. בכיתי.
אני הולך להשתכר בבלקוני עם עוד איזה כמה חברים, אני חושב
-אולי זה ישנה לי קצת את המצב רוח ..
וזה לא עוזר בגרוש, אני חוזר הביתה, נרדם ומתעורר עם
האנגאובר.
כשזה עבר ,התחלתי להרגיש מעט חרמן, התרגלתי לעשות את זה כמעט
כל יום כי רוב הימים האלו היתי אצל שירה.
אני מתקשר לרוני ,שהייתה האופציה השניה שלי לסקס, אחריי שירה
כמובן..
אני הולך אל רוני ואנחנו שוכבים.סבבה.
כמה ימים אחריי זה שירה התקשרה אליי מזה פעם ראשונה משנפרדנו.
היא גילתה ששכבתי עם רוני יום אחריי שנפרדתי ממנה.
עכשיו היא לא רוצה לדבר איתי יותר ,מבין אותה ,שוב משחק את
עצמי מאניאק,כבר טוב לי ואני הורס את זה.
אני חוזר הביתה מהעבודה, מקבל טלפון מגרמניה- יניב , יניב לא
מתקשר באמצע השבוע, אני יודע שקרה משהו.
רועי מת.
אני לא מאמין לזה וממשיך עם המון סרטים במוח..בלי אפילו
להתמסטל.
ליעד מתקשר אלי מציע לי לבוא איתם לבלקוני ,עוד פעם.  אני עונה
בחיוב, חושב שזה יעזור למצב הזה, מציע לו להביא גם את ענת לשם,
ידידה טובה שלי. גם היא עונה בחיוב. שניהם לא מכירים את רועי.
הולכים לבלקוני ,אני לא מדבר עם אף אחד אפילו לא שלום, הם
מסוקרנים ואני לא אומר מילה.
מקבל טלפון מ-שי .שי הוא היה חבר טוב של רועי..  ופתאום אני
מתחיל להאמין. לקלוט. מנתק.
הוא מתחיל לבכות, לא שם זיין על מה שהבני זונות יגידו שם.
מעיף את מה שהיה על השולחן, הופך אותו ,עולה מעליו בריצה בעוד
כולם מסתכלים עליו ויוצא מהמקום.
יושב על הכביש , מרכין את ראשו בין רגליו. ענת יוצאת אליו
בריצה , מבוהלת...מתכופפת לעברו, הוא לא רוצה לדבר איתה , טוען
שהיא לא תבין.
היא חיבקה אותו, בלי להבין דבר ,הוא התסתכל עליה בחצי עין
פתוחה, אמר : "רועי מת."
היא ידעה מי זה רועי כי הוא דיבר עליו הרבה..והיא בכתה יחד
איתו.
הוא חוזר הביתה , ענת מציעה לו שתישאר ערה לידו כל הלילה, היא
ידעה שהוא מסוגל לעשות
לעצמו סבל נוראי אם הוא לבד. הוא שנא להיות לבד. להרגיש שהוא
מאבד סתם ככה אנשים.
והוא הסכים. והיא נשארה לידו עד שעה מסויימת, הלכה הביתה והוא
נשאר לבד.
הוא ישן חצי שעה-שעה, מתקשר ליניב, רוצה לדעת פרטים והוא לא
מוותר.
סיבת המוות: מנת יתר.
הוא מתקשר לעומר, ב-17:15, אומר לו להיות בבית ספר הקודם בעוד
15 דקות בדיוק, להביא איתו עשרים ש"ח.
הכל היה מאורגן ומחושב טוב .
לפני שעומר בא הוא מתארגן, מכין באנג, דוחס כמה שיותר בשביל
ראש, מוריד אותו בקצב רצחני,
משהו כמו 16 ראש , איך אפשר,
גם הוא לא ידע.
15 דקות אחריי זה בדיוק, עומר מגיע, מביא איתו עשרים ש"ח, הוא
מוסיף עוד עשרה שקלים והם
קונים וודקה.
עומר שתה מעט, הוא היה צריך להיות עירני כי הוא היה צריך לנהוג
עד לחיפה.
את מה שעומר לא סיים ,הוא סיים.
עומר נסע . השאיר אותו לבד- כבקשתו.
הוא נרדם, התעורר אחריי שעה והחל להקיא את כל הנשמה שלו, עד
שנחנק. לא ניסה להתנגד , ומת.