ככה הוא חושב לעצמו כל היום החתול.
להזהר.
וואי זה ממש קשה להיות כל היום עירני כזה ולהיות מוכן לכל
מצב.
אני זוכר חתול שקראו לו  בני. הוא היה חתול פרוע והיה משתולל
כל היום אבל מה הוא לא היה ממש חכם הוא היה נורמלי.
אולי קצת פחות אבל הוא עשה כל היום את מה שהוא רצה השתולל עם
הבעלים שלו ושיחק עם חתולים אחרים ועם אח שלו מני. ביחד הם
היו
צמד חמד כל היום ביחד ישנים יחד אוכלים ביחד ומשחקים כמו
משוגעים. זה היה נהדר לכולם למני ולבני ולבעלים שלהם שנהנה
לראות
את שני החתולים  מסתדרים ומארחים חברה אחד לשני  ככה שלא
ישתעממו. הם גרו בשכן של בהבעלים שקראו לו דני.
דני אהב בעלי חיים אך אף פעם לא היו לו לפני כן חיות מסוג
כלשהו וזו הייתה הפעם הראשונה שהוא טיפל בחיות.
והוא שמר אותן בחצר שלו מפני שמני ובני היו חחתולי רחוב אז הוא
חשב שמקומם הטבעי הוא בחצר. ושם הם חיו. בקיץ שיחקו להם בדשא
ובחורף הם היו ישנים במרפסת ודני היה  מכין להם גיגית מרופדת
ומכסה אותם בשמיכה ושניהם היו ישנים מכורבלים אחד בשני. ככה
עברה כמעט שנה
ומני ובני שבאו לדני כגורים שהבואו אליו על ידי קרובי משפחה
כבר גדלו מאוד והפכן לחתולים בריאים אחרי שדני האכילו אותם כל
יום במזון חתולים
איכותי ודאג להם לארגז חול וכל האמצעים הדרושים. אבל דני לא
חשב על לקחת אותם לוטרינר הרי הם חתולים בריאים וחתולי רחוב
שאינם זקוקים לוטרינר.
כה עבר הזמן ובני כאמור היה שובב מאוד והשתולל ברחבי השכונה
בחיפושיו אחרי חתולות בשביל אתם יודעים מה ואילו מני היה שקט
יותר כאילו בדכאון תמידי.
אך דני קיבל מצב זה בהבנה כי תמיד חשב שלחיות ישנו אופי שונה
וכן הניח שפשוט בני שובב ומני יותר רגוע.
עד שיום אחד בבוקר, דני קם להביא אוכל לחתולים וכשם להם את
האוכל בקערה רק מני בא. דני לא ייחס לכך חשיבות ויצא לעבודה.
כשחזר הביתה קרא  חתוליו האהובים כדי ללטף אותם ולשחק איתם אך
שוב רק מני בא. דני כבר התחיל לחשוד טיפה ולדאוג שמשהו אולי
קרה
לבני האהוב והשובב. שני התחיל לחפש בשכונה נסע במכוניתו וקרא
בקולו של בני והשמיע את הקריאה הקבועה שלו. אפילו הוא לקח את
מני שיילל לאחיו
האבוד יחפש אותו. אחרי שלא מצא אותו וחיפש בכל רחבי השכונה חזר
הביתה והחליט שמחר כייון שזהו יום חג פורים הוא יחפש אותו
בבוקר.
מחר בבוקר שוב חזר על הרוטינה עם האוטו רק שהפעם היה אור לכן
היה יותר קל לחפש  ולראות. אחרי 10 דקות של חיפושים הפעם ללא
מני שישן
שנת ישרים באותו בוקר דני פתאום ראה בחצר אחד הבתים חתול שצבע
פרוותו דומה לזוהי המנומרת של בני ועצר את האוטו והחל לבדוק.
הוא ראה  שהחתול ישן הוא התקרב וגילה שהוא לא ישן זהו בעצם בני
שוכב לו שם מת.
דני לא האמין אבל הבית היה ריק זה היה בית בתהליך בנייה ולא
הייתה שום מכונית בשטח הבית. דני לא יכל לעצור דמעותיו ולקח
איתו את בני במכונית ומילא
את המכונית בלכלוך והעפר שהיה על גופו של בני. לדני היה ברור
שדרסו אותו והוא לא ידע את מי להאשים, האם את עצמו שלא שמר את
מני ובני בתוך הבית
או את בני שהיה שוב ואולי לא שם לב והפעם היה  שובב יותר מדי.
וא בכה כל הדרך לכיוון הדיונות הגדולות והדמעיות בעיניו כמעט
גרמו לו לסטות מהדרך
ולהתנגש בגדר. מי היה מאמין שבן אדם בן 32 יבכה כך מגור
חתולים. אולי זה קשור לעובדה שהוא גר לבד לא נשוי והוא בודד
כבר המון זמן.
אפילו את הוריו ומשפחתו כבר לא ביקר זמן רב כי הוא  מרגיש
שהתרחק מהם עם השנים ובכלל אפילו אחיו הקטן כבר הקים נשפחה
והוריו מבליםן אצלם  זמן
נרחב בטיפול בנכדים ובגאווה בבנם שלזכותו בית גדול ואישה יפה.
כל מחשבות אלו עברו בראשו של דני עד שהגיע לגבעות החול
הגדולות. שם הוא  פתח את הדלת האחורית של המכונית הסתכל על בני
שעינו השמאלית הייתה
עדיין פקוחה והוא לא יכל עוד הוא בכה בכי רב תפס את בני  וזרק
אותו לכיוון החולות ואז כיסה אותו תוך כדי שהוא בועט בכעס
בחול.
דני היה בדכאון כל השבוע והוא לא הלך לעבודה גם אחרי שפורים
נגמר. הוא הכניס  את מני הביתה כאילו מנסה לכפר על הטעות שעשה
בכך שלא נתן
להם להכנס מלכתחילה לביתו ולהגן עליהם. כל יום הוא ישן ביחד עם
מני במיטה ואכל איתו באותה שעה על אותו שולחן וכבר זקן עבות
צמח על פניו
הוא  הסתובב בבית עם פרצוף עצוב ולא ידע מה לעשות אחרי
שהטלפונים שיגעו אותו והוא לא ענה ניתק בסופו של דבר את כל
הטלפונים .
הוא לא שם לב אך גם מני החתול היה עצוב. הוא הרגיש בחסרון אחיו
שהיה קרוב אליו מאוד וגם הוא התשוקק אליו בחזרה וגם כמובן שדני
שהיה בדכאון גם
הוא עזר לדבר ומני החתול התחיל להיות חולה אך דני עיוור
מדכאונו שלו ורגשות האשם שעטפו אותו לא ראה זאת...
חמישה ימים אחר כך מני גם הוא מת. זה היה במיטה ודני קם וניסה
להעיר את מני כדי שימלא לו את צלחתו ויאכיל אותו ראה זאת והפעם
הוא נשאר אדיש
הוא פשוט לקח את מני הכניס אותו לאוטו והתחיל לנסוע.
בדרך הוא עצר בתחנת דלק. זה היה כעבור שלוש שעות אי שם בבית
שאן.השעון  של הדלק היה כבר במינוס.
עובד תחנת הדלק שבא לשרת את דני לא האמין למראה עיניו כשראה
אדם עם זקן עבות וכהתחיל למלא את האוטו ראה את החתול המת במושב
הקדמי
ליד הנהג הוא היה המום ולא יכל לזוז . הדלק התחיל להשפך
מהמכונית וכשהוא פגע ברגלו של המתדלק הוא כאילו יצא מההלם .
דני הוציא מכיסו שטר של חמש מאות שקלים שילם לא חיכה לעודף
נכנס לאוטו והמשיך לנסוע.
כעבור עוד שעה וחצי דני ומני,שהתחילו כבר להסריח  אם זה מני
מרקבון המוות ודני כי לא התקלח כבר שבועיים ,הגיעו למקום ששמו
סלע צדק.
דני עצר את האוטו על גדות נהר הירדן ליד בית ישן ונטוש שעליו
היה רשום באותיות דפוס ישנות סיריל.
"אתה רואה מני פה אני גדלתי , פה היו כל הזכרונות שלי ובסוף מה
עשיתי אני התעלמתי  ממך ומבני ומהמשפחה שלי ואני לא יודע מה
לעשות"
הוא הסתכל על מני שהיה מוטל ללא תזוזה במושב הקדמי. דני הסתכל
עליו כמפה לתגובה וכשלא זכה לה לחץ על הגז בעוצמה הכי גבוהה
שיכל ושניהם
נסעו לתוך לב הים.
והבוס של דני עדיין מתקשר אליו הביתה . אחרי הכל הוא היה העורך
דין שהיה אמו רלייצ ג אותו במשפט על העלמות מס .
30 מיליון שקל. טוב נו דני הגיע למקום אליו כל עורכי הדין
מגיעים...