יומן שלי
שלום לך
יום ראשון היום. השעה כמעט אחת בלילה אחרי שכל היום לא עשיתי
כלום.
אני בדכאון כל מה שיש לי לעשות זה לשמוע מוזיקה ולדבר לעצמי עם
גיטרה ביד. חבל שאני לא מסוגל לנגן כמו הנגן בשיר. זה חלום.
אני משתדל להתאמן כמה שיותר אולי יום אחד אני אוכל לנגן ככה.
אני התחלתי בגיל מאוחר רק בגיל 17. זה חלק מהפאשלות שאני עושה
כל יום.
הלוואי שהייתי מישהו אחר. לפעמים אני חושב על זה ואז אני מתחרט
כי אני עדיין חושב שאני מיוחד. רק מיוחד בצורה שגורמת לי להיות
מנותק ושונה מכולם
לפעמים זה מעצבן שאין לי מישהו קרוב שאני יכול לדבר איתו כמו
חבר טוב או חברה.
נדמה לי שבשנה האחרונה כאילו כולם התרחחקו ממני. אולי זה בגלל
שהשתניתי.
אני חושב שהשתניתי כי סוף סוף הבנתי מה אני סוף סוף גיבשתי
דעות.
זה התחיל שחזרתי מהמשלחת לפולין. כן שם זה התחיל חשבתי כל הדרך
באוטובוסים בטיסות לא משנה איפה ובעוד שכל שאר החברים שלי
התייחסו לזה רוב הזמן
כאל טיול שנתי כזה שעושים צחוקים  ורק אני הייתי כל הזמן בתוך
עצמי ושם התחלתי להתנתק מכל החברים שלי שפתאום נהיו לי
ממש לא קשורים אליי והבנתי שזה לא אנשים שיש לי משהו משוץף
איתם אלא אנשים שאני לא חושב שמבינים אותי.
ואז חזרנו לארץ והתחתי לללמוד לנגן על גיטרה ואני שבא ממקום
וחברים שכולם שם מרובעים וכזה לא הבינו מה יש לי לחפש עם
גיטרה
ואתם מכירים איך מסתלבטים על אנשים וזה קיצר זה לא הפריע לי כי
אני ברגע שחזרתי פתאום הכל התבהר לי בחיים
והחלטתי שאני רוצה להיות גיטריסטולא אכפת לי שלא נגינתי בחיים
שלי.
והחלטתי פתאום שיש לי דעות פוליטיות מגובשות כן זה מה שהחלטתי
אני תמיד הרגשתי שאני לא ימני וזה אבל עכשיו הבנתי מה אני וזה
עוזר כשהבחירות
מתקרבות וגם היומולדת שלי כך שאני אוכל להצביע ולמרות שכל זה
קרה לפני שנה כמעט עכשיו זה ממש עוזר לי.
וואו יומן מאיפה הכ ה תחיל מדכאון של אחת בלילה ונגמר בכך
שסיפרתי לך מלא מלא דברים...
טוב אולי זה בגלל שהרבה זמן לא כתבי בך אבל אני מרגיש כועס ולא
יודע על מי פשוט כל היום הזה כל מי שראיתי היה אמא שלי אבא שלי
לפני שעה והחתול שלי
ברוך..כמה שהוא חמוד והוא מפיג את הדכאונות שלי אני עדיין
מרגיש משהו לא בסדר.
כל היום אני לא עושה כלום וחורף וקר ואני קצת צונן וכמה שאני
אוהב את החורף זה קצת מעצבן שאף אחבר שלי לא מתקשר ואז מה אם
אני גר רחוק טזה ממש
מעצבן כי גם אני לא יודע איך להרים את הטלפון הארור ולצלצל
למישהו כי אני מרגיש כבר לא שייך.
לא יודע אולי זו אשמתי אבל הדכאון שלי בא והולך כל חצי דקה וזה
עושה אותי משוגע אני מרגיש איך אני משתגע!!!
אני רק נרגע שאני מנגן על הגיטרה והחתול שלי יושב לידי
ושומע...לפחות נראה לי שהוא נהנה מזה כי הוא לא בורח אלא תמיד
שאני מתחיל הוא בא לשבת לידי
אולי אני אופטימי...חחח הצחקתי את עצמי אני הבן אדם הכי דכאוני
בעולם אז אני אופטימי? טוב נרשום את הבדיחה הזו
בצד אולי אני ישתמש בה אחר כך.
אני יודע שאני מנגן רק טיפה יותר מחצי שנה אבל אני מרגיש
שנהייתי די טוב ואני ממש מרוצה שאני מנגן זה נותן הרגשה טובה.
אבל אז אני רואה מישהי שאני אוהב. קוראים לה יעל ואני רואה
אותה אולי פעם בחודשיים
זה כי היא לא בבית ספר שלי היא פעם הייתה אבל.אויי אני ממש
עייף כל היום לא עשיתי כלום וזה יכול להיות מעייף
טוב יש לי עוד הרבה מה לספר לך אבל נשמור את זה  למחר...
לילה טוב