רהב בהפוגה / מנגנון לכידות |
מציאות תלושה,
ירח חיוור
מכזב
שמי עלטה.
אתה אומר,
שהפחד שלי,
עסיסי
בגרונך
וממעל,
תוגת החושך
חושקת עננים
של
פלדה.
רוח מחליד,
נושב כשף
עקר, אתה מתעקש
שהמקריות
שאני מתרחשת
לך
כל כך
זמינה
.
תרבית חורף
דביקה וחושך מוקפד
מבחנות,
אני
סטרילית מאוד
ולבנה.
למרגלותי,
שקט כפות,
מקובע, ב-
מנגנון
לכידות
אני בעלת
האיבה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|