יורגי ויינריך / חדר |
מכוסה באבק
והמיטה ריקה כשעליה
נופלת קרן חושך
יחידה ממוקדת.
על שמשה
דקה
של צוהר
קטן
נוגפת רוח,
רוצה לפרוץ פנימה-
להתחמם.
מנורת שולחן
קטנה
לא פעילה- שרופה
מכוונת אל פרוסת
עוגה
מקולקלת, נאכלת בידי
נמלים המכסות
אותה.
בתוך הארון
קן עשים הוקם
והביצים נבקעו.
הכל נאכל, כלה,
הזדהם.
שמאלי מדמם,
כולו קו ישר
מסודר.
הוא לא כמו חדרי
הריק, הדומם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|