התבונן נא בעיניי המרתקות, המוליכות את כולם שולל,
ויופיי זה, אמור נא לי, מה שווה הוא בעיני הכלל ?
כי חיטוביי ומשעולי דמותי זרוקים לעד בתוך ביבים,
הן עוד אלמד לחיות עימם, בין הצריחים, המסגדים,
ואם תראה את שירתך זאת מתעתעת בעוז בדמיונך,
בקול מואזין, בכאב נפשי המיוסרת, אסגוד לך,
אל השמיים אביט, אראה דמותך בתוך ענן, כזה ישן,
קודר ואפור, כמו צמר גפן רך, מאובק מהזמן.
ואם ענן יזיל דמעות, דמעות של גשם, כאלו מתוקות,
הן יתנפצו כך על פניך, ירעידו מיתרי קולך, החנוקות,
ושלום ליבי אשלח אליך, מתוך שנים חבויות, אלומות,
הן אהובי הנעלם, בדמעותיך הכרתיך, דרך מילים כתובות.
התבונן נא בעיניי המרתקות, המוליכות את כולם שולל,
ובכלל יופיי זה , מה שווה הוא בעיני הכלל ,אם בכלל? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.