הספיק לה
לדניאלה
לראות אותו מתנהל בכבדות
במסדרון הארוך
ולו פעם אחת בלבד
בשביל להחליט לעצמה שזהו
ידיו התחובות בכיסי הג'ינס המשופשף
ופניו המביטות בעיניים תכולות ודהויות לרצפה
הספיקו לה
לדניאלה
לדעת שמעכשיו זה יתחיל
ואין דבר שהיא יכולה לעשות
בכדי לעצור את זה
ומי בכלל אמר שהיא רוצה
הספיק לה
לדניאלה
לשמוע את השתיקות שלו
באמצע הלילה כשהיא ישנה
כדי לדעת
שהוא ירכיב לה את השמיים
בנגיעה
הנשימות שלו
ככה לפחות מספרים לה
מתוקות כמו הערפל של הבוקר

דניאלה יושבת על מדרגת בטון אחת
קוראת שלטי רחוב
ומספרי מכוניות
מחכה שתעבור המכונית עם המספר המשולש
ואז היא תשלב אצבעות עדינות
ותביע משאלה  
היא מחכה שיעבור ויסית את השיער הבהיר שלו
אל מאחורי האוזניים
ואולי יביט בה לשנייה
שתימשך הרבה יותר
וימשיך לאט במעלה הדרך
אל המקום הזה אליו הוא תמיד הולך
וממנו הוא תמיד חוזר

וזה מספיק לה
לדניאלה
בינתיים
לראות אותו עובר לידה ושותק
כי שתיקות שוות לחתיכות של קשת
ואולי בפעם הבאה שיעבור
ויסית את השיער הבהיר אל מאחורי האוזניים
ויביט בה
הוא לרגע יעצור
ויסכים להתיר את הקשר מבין אצבעותיה
ממש אחרי
שהמכונית עם המספר המשולש
תעבור
וימשיך אל המקום הזה
שאליו הוא תמיד הולך
והיא יודעת שממנו
הוא תמיד יחזור