עלי כותרת שיערך, ברק זהב
ירוק עינייך, פרח בר ואבקניו
בישימון מדבר תעתועים
אדום שפתייך בי הכה בסנוורים.

לא היה זה הרוח שהרעיד מיתר
ולא גרגר אבק דקיק שלעיני חדר
זו את אשר יופייך פרץ כמאורות
וחום ידייך ששבר מחסום דמעות.

טפטוף מילים הופך נהר שוצף
לב אל לב שמדבר סדקים חושף
שמש בא ואור בוהק ואין דבר
רק מבטים בין הפרפר ופרח בר.

לא היה זה הרוח שיילל נסער בקול
ולא פרפר שצוף חיפש כופף גבעול
רק קול עצבות חנוק מלב פרפר נודד
ועול בדידות צורב על פרח בר בודד.