הבתולה הקדושה / הלילה הארוך בשנה |
מבט ראשון של בוקר,
פסגת לבנה,
מושלגת,
לא עושה לי כלום.
מושכת עיני מחשבות,
להתעורר,
גם תחת שמיכה,
קר.
מבע ראשון של בוקר,
ננעץ בחלון,
סגור.
עשר דקות יחלפו, אבין,
אני בביתי,
מוגנה.
אני בביתי מוכנה.
מוכנה.
מוכנה.
מוכנה.
להיות במקום אחר.
כי חורף.
וסערת שלגים הלילה,
צבעה מירון,
לבן.
כי חורף,
וסערת רוחות,
לא מאפשרת,
שלמות,
רגיעה,
אושר.
כי הבטחתי לעצמי שבחורף הזה,
אחלוק,
חוויות אסתטיות,
של בוקר.
הרוח סוערת בחוץ,
אך קולה לא פורץ
חלון,
אחרי הסערה,
שדילגה על ביתי.
21.12.02
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|