קול תרועת החצוצרה נשמע, מסביבו דממה, כולם עומדים על רגליהם
בדום מופתי, נותנים את הכבוד לכל אותם נופלים בכל המלחמות
שחווה העולם.מעפר באנו ואל אפר נשוב, כל אחד בזמנו מתי שיגיע,

הורים קוברים את בניהם ובנותיהם, נשים את בעליהן, ילדים את
אביהם, צער ויגון בלבם וחיק משפחתם, חיים שנקטעו ונלקחו ללא
הסבר, כואב, לא קל להמשיך, כי את עול הסבל אנחנו החיים נושאים
על כתפינו לא יום לא חודש וגם לא שנה אחת אלא עד עצם אותו היום
שגם אנו נפרוש כנפיים ונתייחד עם אהובינו אי שם.
אנשי כל העולם התאספו ביום הזה, במקום הזה, מול אנדרטה של חייל

עם נשקו אשר נושא את חברו הפצוע כאשר הוא יודע שסיכוייהם
להינצל במצב הזה קלושים אך הוא בכל זאת נלחם כדי להצילו!
שניהם לא חזרו הביתה למשפחותיהם האוהבות והמחכות, כמו רבים
אחרים, בכל מלחמה שהייתה בעבר ובהווה.
צעירים וצעירות שונים האחד מהשני מכל הבחינות, חלקם יפים חלקם
לא, חלקם חכמים חלקם לא, חלקם עשירים חלקם לא, חלקם ממשפחות
גדולות וחלקם יתומים כולם הקריבו את עצמם למען עתיד טוב יותר
עבור הוריהם, ילדיהם או כל קרוב שיכלו לחשוב עליו ועל כולם
בכלל, כל מי שהיה הצורך להגן עליו מפני האויב האכזר.
האדמה הבוכיה אימצה את כולם אל חיקה ועתה הם נמים תחת שמיכתה
החמה ולהם מנוחת עולם.
המלחמה לוקחת עימה קורבנות ללא אבחנה בכלל, לא משנה לה גזע, דת
לאום או מזל כולם משלמים את המחיר המר שהגורל זימן עבורם ועבור
כולם, אז אנו עומדים כאן היום, חלקינו עם דמעות בעיניים ועם
צלקות בלב, חלקינו עומדים איתנים ונזכרים באהובינו אשר לא
נמצאים איתנו היום, אנחנו אוהבים אתכם, אנו מקווים שאתם נמצאים
במקום טוב יותר אי שם בין השמיים והמלאכים הם אלה שדואגים לכם
כעת.
אילולא אתם אנחנו לא היינו בין החיים היום - אתם הגיבורים אשר
הקרבתם את חייכם היקרים למעננו, אנו נוצרים אתכם עמוק בתוך
ליבנו ולעולם לא נישכח! יהי זכרכם ברוך ומנוחת גן עדן לכם!