מדהים, איך אני ואת כל כך דומים,
אך עם זאת, כל כך שונים.
מדהים, איך אנחנו כל כך אוהבים,
אך במקביל, לא מסוגלים להתמודד אחת עם השני
מדהים, איך הצרכים המשותפים שלנו,
גורמים לנו לחפש את הדיסונאנס,
ואיך הוא גורם שוב, לי,לך, לנו,
לחפש את השקט, את הנירוונה, את המשותף.
מדהים, כמה אני נמשך, אל אותה סכנה שבקרבך,
אל ה"ארק אנמי", האוייב המושלם שנוטף ממך.
מדהים, איך את כמוני, מחפשת ותרה ללא מנוח,
את העוקץ, את הכאב ואת הארס, שמונע ממך לשמוח.
מדהים, כמה הייתי שם בשבילך, וכמה את בשבילי.
כמה תמיכה הוענקה ללא שאלות, ללא הגבלה.
מדהים, כמה היה חשוב לך אושרי ועושרי,
כמה פעמים הולכתי שולל, כסומא.
מדהים, איך קיבלתי הכל בהבנה,
בהתחשב בעובדה, שהבנה - לא הייתה
גם לא אהבה, גם לא אנושיות.
רק כמות נכבדה של אינטרסנטיות, וקמצוץ צביעות.
מדהים, איך אני ואת כל כך דומים,
אך עם זאת, כל כך שונים.
מדהים, איך אני עדיין דואב,
את אובדנך, את תחייתי מחדש.
מדהים.
הערה: זה הנסיון הראשון שלי בעברית.
היו סבלניים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.