מה יפה הוא הים, הגדול והפתוח,

נושא אותי לעולם חדש.

הרוח יוצרת גלים ולאחר מרסקת אותם על המזח.

הקצף הלבן נשאר עליון, מתנשא על

פני המים.

ריח המלח הנישא באוויר נותן לי

הרגשה של שחרור יצרים.

ברגע השקיעה השמש נושקת לים,

והים מסמיק בכתום אדום.

בלילה, כשהגאות עולה, הסלע עליו

אני נוהג לשבת מוצף,

שמי הלילה השחורים,

משתקפים בים.

כוכב קורן מאיר ממעל והלבנה הענוגה

מהווה קרן אור של תקווה.

בבוקר, השמש חזרה להציל את הים

מהחושך.

כלוחם גיבור שולחת קרני אור-קרניים של תקווה.