[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שחר אור
/
השתמרות הזכרון

הגעגועים מחללים אותי,
ואקום צורב מקריס קליפתי
לכדי ישות בוהקת של כאב מלובן.
קרעת בי פערים,
יערות דבש המחכות לנסיכה,
משושים זהובים של ערגה למתיקות.
גרורותיך במחילותי עולזות,
וכל כדוריותי לבנות ניצבות חסרות אונים-
ואינן יכולות למחות האהבה שצרבת בי.

זו הדרך בה מלה שלך
מזכירה לי זהב עיניך הרכות,
זו הצורה בה חיוכך
חורץ את שפתי בציפייה לשלך,
זה צחוקך הפרוע המשקף
את המיניות חסרת המעצורים ששוכנת
מילימטר מתחת למעטפת הכה התרבותית שלך,
זה האופן בו רגע איתך מתיך בי זמן כלוא ומתוח לעייפה.

תכי אותי כבר.
זרקי עלי חפצים כבדים,
השאירי בעורי שריטות עמוקות,
קלפי את בצל לבי ונגסי בחדריו לתאבון,
מלאי את החללים שיצרת בי בדם.
אם תותירי בי מתום אולי אוכל לראות מבעד לסנוורים שעדיין את
מכה בי.

איך אשנא אשה שממיסה שרעפי לסירופ סמיך?


http://oceansonline.com/images/persistenceofmemory.dali.jpg


(מרץ 2001)







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בעצם, אם חושבים
על זה, על כדור
הארץ יש הרבה
יותר בתולות.



מחבל-מתאבד
פרקטי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 6/4/01 1:05
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שחר אור

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה