[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







קיפוד פרפר
/
מכתב שחרור מצמ''י

אילת מעוז                                                  
                                      מרץ  2002
21659578
רח' התומר 27
זכרון יעקב 30900

לכבוד מפקד לשכת הגיוס חיפה


שלום רב,

הנדון: בקשת פטור משרות ביטחון מטעמים שבמצפון
        בהתאם לסעיף 39 לחוק שרות הבטחון (נוסח משולב) תשמ"ו-
1986


אני, אילת מעוז, מעבירה לידיך בזאת את בקשתי לפטור מטעמי
מצפון, משרות ביטחון, ע"פ סעיף 39 לחוק שרות הביטחון (נוסח
משולב), התשמ"ו- 1986. אבקשך להעביר הבקשה לידי ועדת הפטור
המוסמכת.

הריני להצהיר כי אמונותיי ותפיסת עולמי מונעות ממני מלשרת
בצמ"י[1].
מצ"ב תצהיר חתום ע"פ התקנות.

מונח רווח בויכוח הישראלי אודות הלגיטימיות של הצבא בכלל ושל
מעשים בלתי-מוסריים שהם תוצרו, בפרט, הוא המונח המתעתע "מלחמת
קיום" או "מלחמת השרדות". מונח זה, משמש אנשים הרוצים להצדיק
פשע ורצח, גזל ודיכוי. הם לעולם ישתמשו במונח הבראשיתי
"השרדות" ויוסיפו בציניות חסרת גבולות "זוהי מלחמה על הבית"
בנסיונם לעורר אצל המאזין את התחושה האנושית הטבעית שבמצב אליו
נקלע, מוכרח הוא לזנוח את כל אמות המוסר שלו, ולצאת להגנה חסרת
פשרות על חייו.
רוב הדיון המתנהל סביב הגיוס לצמ"י מכוון באופן מדויק לעורר
אצל הספקנים רגשות עזים של נקיפות מצפון, כאילו הם עצמם אחראים
להרג היום-יומי שהוא מנת חלקה של החברה הישראלית, בעצם בחירתם
שלא לשרת.
צבאות, מעצם הוויתם, לעולם לא ימנעו מלחמה. צבאות, מעצם הוויתם
- יובילו תמיד בעיוורון מיליוני בני אדם אליי קרב.

אני מאמינה כי רק באמצעות הסירוב ליטול חלק במנגנונים
הביטחוניים ובצבאות כל העולם, תתכן הווצרות של תקווה המבוססת
לא על היכולת הרגעית, החולפת, להשרדות ולשליטה, אלא יצירת בסיס
איתן של הדברות תוך התבססות על נכסי תרבות וערכים כלל אנושיים
שהם אנטי-אלימים במהותם.
אני אינני מאמינה במושג "מלחמת קיום". מלחמות אינן רע הכרחי,
מלחמות הן יציר כפיו של הרוצה בשליטה ובדיכוי, המסתחרר מהשררה
והמעניש בני אדם כה רבים לשם סיפוק צרכיו הנלוזים לדם ולדמעות,
ולעיטורי גבורה, עבור היכולת לבחור בשבילם את גורלם לבריאות או
לחולי, לעצב או לשמחה, לחיים או למוות.
אני חפצה מאוד בבטחוני ובבטחונם של אזרחי ישראל, ובכל זאת,
תשובות עמומות, המבוססות על דמוניזציה של ה"אויב" אינן מספקות
אותי.  

ואכן, בהגיעם לגיל 18 נקראים צעירים וצעירות להגן, לא על עצמם,
'כמאמר המשורר' אלא על ארגון, על הפשטה, על המושג החברתי שנקרא
"מדינה".
אותם צעירים וצעירות אמורים להגן על עצמם באמצעות "הגנה על
המדינה", להגן על עצמם אך ורק באופן עקיף, דרכה, דרך תכנון
העומדים בראשה, המרוויחים העיקריים מעיקוף זה.
אין זאת רק שאני מתנגדת לכל מדינה באשר היא, בשל חוסר אמונתי
בחלוקה ובמיון בני אדם לקבוצות הנלחמות זו בזו השכם וערב
והמנווטות באופן עיוור לאבדון את המין האנושי כולו. המדינה היא
גוף ערטילאי, הקם על מנת לדאוג ולשפר את רווחתה של קבוצה
מסוימת, על חשבון קבוצות אחרות.  
לרשות מנהיגי המדינות עומד משאב כמעט בלתי מוגבל של כוח אנושי,
מאומן ללא חת להרוג עבור ערכים פשיסטיים המאדירים את אותו
תמנון חונק. תוצאות הזילות המזעזעות נמדדות בחיי אדם,
ובקטיעתם.
לעולם לא אסכים להיות חלק מאותו כוח אנושי המעניק לאותם
מנהיגים היכולת לשחק בחיי אדם, בכיבושים ובגזל.

במדינת ישראל, רק קיומו של צבא כה חזק מאפשר למדינת ישראל
להמשיך ולדכא את אחינו הפלסטינאים, להפוך את חייהם למסכת
יום-יומית של רעב, עוני, אלימות והשפלה. רק עצם הקיום של צבא
"מדינת ישראל, מונע מאתנו להגיע להסכמי שלום בני-קימא עם
מדינות האיזור, שלום אמת, המבוסס לא על הרתעה צבאית חולפת, אלא
על השתלבות במרחב הגיאו-פוליטי הסובב אותנו.
מדינה, כל מדינה, קמה בזכות אלימות (תוקפנות של שבטים, מלחמות
עצמאות או מסעות כיבושים). מלבד היותן תוצר של אלימות, מדינות
גם יוצרות אלימות מידי יום - מחזקות ומנציחות אותה, וגם בזאת
אין ישראל יוצאת מן הכלל.

עוד ביטוי ציני למונח "הגנה" שמתנוסס בגאון במרכז שמו של הצבא
הישראלי הוא הפיתוח הישראלי המואץ של נשק להשמדת המונים. נשק
ההשמדה ההמונית מהווה איום על אזרחי כל העולם, על אזרחי
המדינות המחזיקות בנשק לא פחות מעל אחרים. ישראל היא המדינה
הראשונה במזרח התיכון שהציבה בשטחה מתקנים גרעיניים בלתי
מפוקחים, בקרבה למרכזי אוכלוסיה.
לא אוכל לתת יד להגנה על מתקנים כאלו, שאינם אלא התקפה מתמדת,
בכיסוי מונחים סטריליים כמו "מאזן אימה". את תוצאות 'ניסוי
הכלים' של ארה"ב בהירושימה ונגאסקי מבכים עד היום, האם נוכל
לתת בידם של גנרלים חסרי אחריות את האחריות הכבדה על עתידנו
ועל עתיד אוכלוסית העולם?

יאמרו חבריי,הוריי ומחנכי: "ישראל היא מדינה דמוקרטית, וצבאה
צבא העם".
במדינה דמוקרטית, אמורים להיות האינטרסים של המדינה זהים  או
קרובים, לכל הפחות, לאינטרסים של אזרחיה. בישראל, כברוב מדינות
העולם, העסוקות במרדף ההון הגלובלי, האינטרסים היחידים
המגולמים בדמותה של המדינה הינם האינטרסים של המעמדות השליטים
בה. הסכמי סחר "חופשיים", פיתוח מואץ והרס הסביבה הינם אך
דוגמאות לפעלי המדינה למען השכבות המבוססות.
כך גם הצבא. הצבא לא מגן על אנשים, והמלחמות אינן משרתות את
האזרחים אלא את האינטרסים של המעמד השליט. לאורך ההיסטוריה אנו
עדים לכך שבכל פעם שבה שלטון המעמדות הגבוהים הוטל בספק,
התגייס הצבא של המדינה להגנה על האינטרסים שלהם, ולא על
האינטרסים של כלל האוכלוסיה.
גם המוביליות החברתית שהייתה יכולה להתקיים ללא סינון במערכת
המעוניינת לשמר את כוחם של אחדים, מופרעת באופן בלתי הפיך
ויוצרת מצב שבו ישארו העניים עניים והעשירים ימשיכו ויתעשרו.

תפקידו של צה"ל הוא להגן על מדינת ישראל היהודית. מאחורי אמירה
זו עומדת תפיסת עולם גזענית ומעוותת המכירה בלגיטימיות לקפד
חייו של ערבי כדי לשמור על "נפש יהודי הומיה". המכירה באפשרות
לגזול מערבי, להרוס את ביתו, לחמוס את שדותיו ולהשפיל אותו
(הלכסיקון הצבאי מצא לכל אלו מילים יותר "הומניות") על מנת
לשמר את המנגנון שימשיך וידכא אותו ואת עמו.
לא אסכים לשרת בצבא המגן באופן יום-יומי על ערכים ואינטרסים
המנוגדים לתפיסת עולמי באופן מובהק כל כך.

ההתנגדות שלי לשירות נובעת ממכלול הערכים אשר אני מאמינה בהם
ומתוך ההתנגדות שלי לכל צורת דיכוי והשפלה.

כל תפקיד בצבא משרת את המטרות הגלויות והסמויות שלו ומנציח את
האלימות והדיכוי. לכן, אף תפקיד לא יוכל לפטור מהאחריות
הקולקטיבית החלה על כל פעולה של הצבא.

לפיכך, לא אסכים לשרת שירות ביטחון בצה"ל ולתת את חלקי להגנה
על ערכים שאני מתנגדת להם והם סותרים בכל פרט, גדול כקטן, את
ערכי והשקפת עולמי.  אבקשכם לדון בבקשתי לפטור אותי מטעמים
שבמצפון.

[1] צמ"י - צבא מדינת ישראל שאינו ראוי ולא יכונה על ידי "צבא
הגנה".

על השקפותיי המצפוניות יוכלו להעיד:
1. קרן אסף, ת.ז 040637217 (צייטלין 12ב' ת"א ,64956) מדריכת
נוער.
2. מתן קמינר,ת.ז 39266853 (יהודה הנשיא 43 ת"א), ש"ש בתנועת
רעות-סדאקה.

ע"פ תקנה 5(ד) איני חייבת להתייצב לבדיקות הרפואיות כל עוד לא
נדחיתי פעמיים ע"י ועדת הפטור. אי לכך, אני רואה את עצמי פטורה
מלהתייצב בלשכת הגיוס - להוציא ועדת פטור.



תודה,
אילת מעוז.
לוט:
תצהיר מאושר ע"י עו"ד
העתק טופס התייצבות למלש"ב


העתקים:
שר הביטחון, הקריה, ת"א
ראש מנהל גיוס, משרד הביטחון, הקריה, ת"א-יפו
עמותת סרבנים מצפוניים בישראל
תנועת "פרופיל חדש"
אמנסטי אינטרנשיונל - לונדון
האגודה לזכויות האזרח בישראל







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מה זאת אומרת
איך אני מסתדר
בלי שיניים? אני
מוצץ. הכל.

רוצה הדגמה?


אפרוח ורוד,
מפעיל את קסמיו.


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/2/03 3:17
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קיפוד פרפר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה