|
על הבטן, משעינה
סנטר על כפות ידיה
קרני שמש אחרונות צובעות
קשת בשולי שיערה
כשאני רוכן כדי לנשק לה
היא מתנערת פתאום -
תראה מה המחלה הזו
עושה לי.
השפתיים שלה מתקמרות
הירח תולה בשמים.
פושטת חולצה
להראות לי
עקבות שיני הזמן
אני רוצה לומר שהיא יפה בעיני,
תמיד תהיה
אך משמתגלים קימורי שדיה בלובנם
אני מגלה שאיני יכול לומר
דבר.
|
|
|
יום ד', צהרים,
עלינו לרכב,
קשרנו לנו את
העיניים, הורידו
אותנו באיזה
סימטה צדדית.
איפה אנחנו?
מתוך יומן המסע
של כיפאח
ואינתיסאר
ע'גורי, אחיו
ואחותו של משלח
המחבלים לפיגוע
בתחנה המרכזית
בת"א שגורשו
לעזה
(יש המשך) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.