|
החיוך הזה גרם לי לצחוק.
החיוך הזה גרם לי לבכות.
החיוך הזה גרם לי לצרוח מרוב יאוש.
החיוך הזה הקסים אותי,
החיוך הזה הכאיב לי,
בגלל החיוך הזה אני בוכה עכשיו.
אני עוצמת עיניים ואני רואה את החיוך שלך
ואז גם אני מחייכת לעצמי.
אני מחייכת כי החיוך הזה מדבק.
אני מחייכת כי זה עצוב.
אני מחייכת כי זה נגמר ...
וזה אפילו לא התחיל.
אני מחייכת כי זה לא תלוי בנו.
אני מחייכת כי כל הסיפור כל כך...
כל כך...
כל כך... מייאש.
אם הייתי יותר גדולה אז אולי...
אם היית פחות הגון אז אולי...
אם היה לי האומץ להיות יותר נועזת אז אולי...
אם היה לנו יותר זמן אז אולי...
אבל זה נגמר לפני שזה יתחיל.
ונשאר לי רק דבר אחד...
החיוך הזה שגורם לי לצחוק.
החיוך הזה שגורם לי לבכות.
החיוך הזה שבגללו התייאשתי. |
|
|
טבח יקר, טבח
חביב, בלום פיך
ואל תגיב.
הלבשל אותי הנך
רוצה?
אם כך, בוא מכות
ונסיים עם זה.
<נראה מי יכתוב
שיר יותר מעצבן
עכשיו>
זאת שאהבה את
התל-אביבי באחד
משיריה הפחות
מוצלחים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.