29/10/2002

"מלאכי עליון"
עוד סיפור אהבה כמו באגדות,
כשהיינו יחד, היינו יפים, היינו תמימים, באנו יחד בשם האהבה.
אותם ימים, אותם לילות, שלא אשכח לעולם,
יחרטו בזכרוני לעולמי עד.
אותם לילות בהם הייתי נאבד אל תוך דמותה,
נאבד אל תוך גופה העוטף את כולי,
והיא הייתה אומרת לי באותם רגעי קסם אינטימיים,
עכשיו אנחנו אחד.
לא רציתי להעלות מתוך שערי התת מודע,
את האפשרות המרה שכל זה יכול אולי להגמר לנו יום אחד,
אך זה קרה.
כמו אדם שהתגרה בגורלו ופתח את פיו אל השטן הנורא,
קרה הנורא מכל,
ובאה המחלה הנוראה שהיכתה את כל גופה הרך של היקרה לי מכל.
רציתי להאמין בכל כוחי שבשם אהבתנו היא תשבור את המחלה,
בדיוק מאותו הכח בו היא שברה את ליבי באותם לילות קסומים,
אך המחלה שברה אותה, שברה אותי, שברה את גורלנו,
שלא יהיה עוד לעולם.
וכשליבה נדם בין זרועותי, באו מלאכי עליון לקחתה ממני.
פניתי ושאלתי את מלאכי עליון,
את השאלה שכל אדם היה שואל במצבי,
למה דווקא אני.
והם ענו לי, דווקא אתה אדם יקר, כי ידענו שמכולם רק לך יהיה
הכח
להתמודד עם המכה ולא לברוח.
ומאז אותו יום, ימי הפכו לסיוט, ולבריחה מהמציאות.
ומאז אותו יום שמלאכי עליון לקחו את רוחה, הם לקחו את רוחי,
ומאז אני מהלך כמו חיה, ללא רוח, רק עם נשמה ונפש פצועה,
המשחרת לטרף רוח חדשה, שתחזיר את הזיק האלוהי שהיה פעם
בעיניי.
ובלילותי מדיי לילה אני חולם אותו חלום,
אל מול עיניי אני רואה חלון,
ומתוכו היא מציצה אלי,
"בדמות מלאך עליון"
בן