[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ליאור נוימן
/
אין יותר

עוד מילה אחת שלו, עוד מבט.
אני כבר לא אראה אותו יותר, אבל גם אין לי מה להוסיף.
מה אני אגיד לו? אני יודע שכשהוא יעלם אני ארצה לומר לו הרבה.
אז למה עכשיו אני סותם ת'פה?
רגע אל תלך, אני חושב ומקווה, עוד רגע, אני אזכר. אני לא רוצה
להתייסר מאוחר יותר.
תתעכב עוד שניה, עוד טיפה. ספר לי בדיחה בינתיים, או איזה
סיפור קצר.
אני לא אראה אותך שוב, תן לי עוד זיכרון, עוד מצמוץ.
היי, אני במתח, כל האירוע הזה מלחיץ אותי. מאוד!
חכה, אני... אני... אה... אל תסתובב עוד, תישאר עוד טיפה, אני
יודע שאתה יכול.  
לא!!! נזכרתי!!!! למה אתה כבר לא כאן?!
רציתי להגיד לך שאני אוהב אותך. אני אוהב אותך!







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
החיים הם כמו
מסטיק: מאבדים
את הטעם תוך חצי
דקה, ואחר כך
סתם נלעסים
ונמתחים.

החלק החלש
בתאוריה הזו הוא
שהחיים צריכים
להיות ורודים.


חרגול תמה על
מסטיקים שאינם
ורדרדים


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/3/03 15:02
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליאור נוימן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה