|
פורשת את הזמן
כסדין על מיטה ריקה
מנסה לאחוז
הגומי שנמתח
עד הקצוות
מצפה
כרית של רוגע
פנימי
מותירה
את הכרית השניה
לך
הופכת את קרביי
כסוי השמיכה
תרה אחר קצה חוט
בחוזקה
מנערת
הזיות שווא
רוכסת כפתורי אכזבה
פושטת בגדיי הגנה
נעלמת
עוצמת עיניים
ורואה
רק
אותך |
|
|
לאן נעלמו
היבוסים? אני
אגיד לך לאן, הם
התבוללו, הם
והדרוזים עם
השיער הכתום.
חצ'קל איש מוסד
בשיחה עם מיכאל
הר סגור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.