|
בימים שהגוף מתחיל לקלף
את גלידי הבגידה
את שריפת הכאב
כשלילות לבנים
לא מחום
או
מקסם
כשהראש כבר כבד
כששחור מלוא האופק.
זה זמן להרפות
בפינה קצת לשבת
החום מעלף
אף תקווה לא נושבת.
מתוך הביצה הפנימית
השוקעת
אמת מבפנים
מפציעה
וזורחת. |
|
|
לפעמים אנשים
אומרים לי: "מה
אתה יודע, אתה
בסך הכל חרק".
אבל אלה אנשים.
מה הם יודעים,
הם בסך הכל בני
אדם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.