אני קורא לו עם שפתיי בשלוה
מלטף את קודקודו ומשחק בגרורתו
הוא נהנה ונרדם בחיקי,
מלוקק, שפמו הלבן,
פרוותו הרכה.
אני מוציא מכיסי סכין קטן
ובעדינות שוחט אותו,
משסף את גרונו המתענג.
אני לוקח את פרוותו לעצמי
ונותן לכלבים ללקלק את הדם.
ואז, אני מוריד את החולצה
הלבנה, המוכתמת,
ושם בכביסה.
אני משסף את גרוני החנוק
והולך לישון.
להתראות, אבות ואמהות בכל העולם,
לא רק בביתי.
אל דאגה, אמסור לכל ילדיכם לאכול יפה,
אחרת לא יגדלו.
אני מצטרף לנהר וזורם עם ילדים זכים.
ולא דם בנהר רק מים חיים
וקסם.
ועיני עצומות ואני לא רואה אור
אבל אפשר להרגיש בחום-
אתה לא לבד.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.