כמו ציפורי טרף בתוך הוריד,
צוואר שמשתנק.
ליד הנחל האדום
למד את אהבת הגוף
והיא הייתה לו לילה לא
יותר משעלה ירח.
והריח שלא עזב את נחיריו
צוף פרחים ודבש ישן
וגלד פצעי הקור.
[חושך מרפא את נבילת הצבעים
לבה עוטפת את הכפור
חך טובע דם כחול]
הוא רצה להיות שפתיים.
אך קפאו מילותיו
וכשהפשיר ליבה כבר התפקע
זרעים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|