כן - ניסיתי - כל כך הרבה פעמים
לא אמרתי את מה שהסתרתי בלב
כן - גם אתה ניסית - אלפי פעמים
ותמיד ניסינו למנוע כאב
וכשהרגע הגיע, שנאתי את עצמי
הכרחתי את עצמי לאהוב אותך שוב
ואתה כמו לא מרגיש בדבר
המשכת כאילו תמיד יהיה לך לאן לשוב

נלחמתי בעצמי, ברגשותיי, בליבי
כדי לא לוותר, לא לפגוע לעולם
לך הכל בא כל כך בקלות
אהבת אותי, אהבת בלי די
אך כשהרגע הגיע, לא שנאת את עצמך
לא הכרחת את עצמך לאהוב אותי שוב
אמרתי לי את כל מה שחשת בלבך
אמרת ולא הותרת לי מקום אליו לשוב

חצי שנה עברה ואני עוד כותבת לך
חצי שנה של חרטה - למה לא פשוט אמרתי לך?
חצי שנה אני שואלת את עצמי
האם גם אתה מתייסר מבפנים?
חצי שנה, יום אחד יותר מדי... ואני עוד בוכה,
כאילו כל חיי ייגמרו מחר

חצי שנה ואני עוד בוכה
ודמיוני כל כך הרוס, בבואתך כבר נעלמה
מדמיינת אותי רואה שוב את דמותך
חצי שנה, מאז שהייתי שלך

ובכל יום אני שוב חושבת על משהו להגיד
בכל יום מנסה לכתוב כמה מילים יפות
וכבר חצי שנה יש לי חורף, אין אביב
לעולם כבר לא תדע איך אני מוצפת רגשות

אני יודעת שכשאמרנו לנצח
זה לא באמת היה לתמיד
אבל אני זוכרת שהבטחנו לעולם לא לשכוח
ותמיד לנסות את העבר להשיב

אני כואבת כל יום שעברנו ביחד
ולא סיפרנו על מה שבלב
איך קורה שבן אדם קם פתאום
ומחליט ללכת ולהותיר רק כאב?

אני יודעת שאהבת, אני יודעת שהיית היחיד
ואתה כנראה כבר לא האמנת שאני עוד נושאת אותך בליבי
חצי שנה אני תוהה מה יש בידי לעשות
מה עוד אוכל לנסות...?
כל שאני רוצה זה שתדע
כבר חצי שנה וקצת

שהייתי נותנת את כל חיי בשבילך
בשביל רק עוד פעם אחת...