רובנו חיים בבועה. אולי לא כמו זאת של הבאבל בוי. שלנו פחות
מוחשית, אבל היא קיימת.
חלק מהאנשים שחיים בבועה מסרבים להכיר בעובדה הזו. יש כאלה
שהחיים שלהם בבועה יותר מוקצנים ואנחנו מדברים עליהם כל היום.
איזה נושא שיחה מרתק. ממש כאילו יש להם יעד בחיים. והם לא
"סתם" חיים בבועה בשבילם ולהנאתם. הם עושים את זה מסיבה אחת
ויחידה- שלנו יהיה על מה לדבר. אלה שמדברים על כך הם שאר
האנשים שחיים בבועה, וכמה מעטים שלא. מה אירוני הוא הדבר שאדם
החי רחוק בבועה משלו ללא קשר למתרחש סביבו, ברמה קיצונית, אומר
על אדם אחר, קיצוני כמוהו, או אפילו פחות, שהוא חי בבועה...
דבר זה בהחלט מעלה בדל חיוך על שפתינו.
ישנם סוגים שונים של בועות כגון בועות אופטימיות, בועות
מתבודדות, בועות הכחשה, בועות צבעוניות או בשחור לבן, והכי
חשוב, אלו שמתנפצות הכי בקלות- בועות סבון.
אנשים בורחים ומקימים לעצמם חיים חדשים בתוך בועה משלל סיבות,
רבות ומגוונות.
בועות סבון אלו הן הבועות הכי יפות לדעתי. אני אישית חיה לי
במין בועה שכזו... בועה שמגנה עלי אך עלולה להתפוצץ בכל רגע
בלי שאני אשים לב, ואז כבר יהיה מאוחר מידי. אני אהיה חשופה
ופגיעה. אני אשבר מהר יותר...