|
מזמן לא כתבתי.
אולי על שום שלא ניסיתי
לחלץ אותך מקברך.
הרי בפעם האחרונה -
עליך כתבתי, מוזה.
לכולם אמרתי -
שמתת.
אך מי פה שיזכור.
אפילו את - נגעת באצבע דקה
קרה בכתפי,
מחייכת... -
אולי שכחת, או לא הבנת,
שאת חום שפתיך על צווארי
אני מבקש ולא את זו האצבע?
הלא כבר אהבנו פעמיים-שלוש:
ניצוצות רשפו,
שרפו אותיות על ניר
מספרות סיפורים של קסם!
מתק שפתייך,
הדובר בסוד אל אזניי,
מוליך כריות אצבעותי ומחולל שיר -
חש בו עוד אינני...
אז איך זה... שיוצאות להן
שוב
המילים...?
רצוי לעיין קודם בשיר הזה:
http://stage.co.il/Stories/156328 |
|
|
דודו בא אלי
וביקש קצת קוק
אמרתי לו
דודינקה אתה
יודע שיש לי רק
גראס אז הוא
ביקש קצת גראס
אמרתי לו דודילה
אתה יודע שיש
יובש עכשיו גם
חורף וגם בלאגן
בגבול, אז הוא
שאל אם יש לי
כדורים,
הזדעזעתי אמרתי
לו דודו אני לא
מחזיק כימיקלים
דיברנו על זה
לא?
אז הוא ביקש
אקונומיקה
נתתי לו, אני לא
מסוגל לסבול
כימיקלים.
ד"ר מישה רוזנר
הרופא האישי שלי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.