|
כשאמות
הניחו פרחיי שכול על קברי
ועטפוני באהבת אין קיץ
אהבה שבא לא עטפתם אותי
כל חיי
כשאמות
כסוני ברגביי החול העומד לו דומם
וסתמו גולל על חיי
שכן
מה שווים הם?
מה שווים הם ללא אהבה?
ובמותי
יכסני החול מפניי רועם של רעיי
צמאי הדם
הטובחים זה בזה
ללא הבחנה
ובמותי
מכוסה בפרחים
ועטוף אהבה
אנוח על משכבי
בשלום |
|
|
"בשר. אם היינו
נותנים לו יותר
בשר אולי היה
יוצא כמו שצריך.
כנראה קיבל את
זה מהצד של
האבא, הם כולם
כלומניקים"
אמא של ניטשה
ובוריס. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.