כל אנשי הדת שסביבי, האם הם באמת מבינים מהי דת?
אני חייבת לחיות כמוהם,בלי שמץ של מחשבה עצמית? מה, אין לי כבר
זכות לחשוב שונה אבל להיות עדיין דתיה? כבר איבדנו מזמן את
עניין המחשבה האינדיבידואלית והאישית, קהילת הדתיים הלאומיים,
כפי שמעיזים לכנות עצמם בחוצפה. וכי מה פירוש ההגדרה"דתיים
לאומיים"?!האם יש דרך מותווית כללית המתאימה במדוייק לכל נפש
יהודית בעולם? האם הלכות הדת המפורטות רשאיות לכפות עצמן על לב
כל נפש תוהה? ההלכה לא עונה ולא מסוגלת לענות על כל צורכי הנפש
הלב והמחשבה שמעמיקים שורש בלב כל נפש! ולא יועילו לי הסברים
מתנשאים מנוסחים גבוהה-גבוהה במסווה של פשטות מזויפת על דרך
חיים יהודית ,על פרקטיות בדת וכהנה...
חשבתי עמוקות על העניין,פתחתי לבי לנסות ולקלוט את מהות ההלכה
אך האמת דומה היה שחמקה לי מלבי החוצה, לעבר מחוזות אחרים. איך
אי פעם אוכל לחוש הזדהות טוטאלית ולהכניע עצמי בפני חוקי ההלכה
הקשוחים והבלתי מתפשרים בעוד הלב יודע שלא זו הדרך הנכונה לי?
האם אין מקום ביהדות לשונות ולחופש הביטוי ולחיפוש דרך אחרת
לעבוד את אלוקים?
האם לא חשובה יותר האמונה וחיבור רגשי עמוק אל מהותנו-האלוקות?
האם האהבה אל מקורנו הבלעדי אינה רלוונטית יותר מאשר הכתבות
לאדם כיצד לחיות את חייו בצל מוסדות רוחניים שאינם מקובלים
עליו? האם אין הסנטימנטים אל בוראנו הם הם המהות ולא פורום
קהילתי המתיימר להכתיב ליחיד את צרכיו הרוחניים ולהורות לו מהי
הדרך הנכונה ליהדות בשבילו? ואם
ההלכה הנוקשה אינה הדרך הנכונה לי בתור נשמה יהודית? ואם אני
מעדיפה לבחור בדרך אחרת המתאימה לי ביהדות וכך אוכל לרצות עצמי
ולמצות חיים רוחניים טובים ונכונים יותר?
הלוואי ויבוא היום בו אוכל לנתק עצמי באופן חלקי או מלא מכל
מוסדות רוחניים דתיים ותורניים שאינם נכונים ואמיתיים לי
ואתחבר אל מקורותיי הרוחניים באופן אישי, וכל זאת בלי לאבד קשר
עם נשמות יהודיות סביבי שבחרו בדרך הקלה-קהילת הלכה
קונפורמיסטית לעילא.
צר לי על מחשבות מוטעות מצד החילונות שרואה בדת כדבר שקרי
ומכוער.ההלכה היא שגרמה לדת לאבד מטעמה העמוק ועשיר עד אינסוף
ולהיראות כדרך שאינה אמיתית .אני מייחלת להכרה מצד החילונות
ביהדות כהתחברות אל האלוקות אך תוך כך אני קוראת לכל המחפש
תשובה בדת-היזהר פן תיפול בפח הקונפורמים שהדת מציעה לחוסים
בצל קורתה.היה נכון לקבל רק את הדרך הנכונה לך בדת ולינוק
מהאמת הפנימית בלבד.



כל אלה הן תמצית מחשבותיי בערב של תסכול רוחני, לא מזמן. רציתי
לשתף אתכם כדי שתהיו ערים לקצת ממחשבותיה של נפש יהודית
ותיפתחו לקבלת האמת בדרך הנכונה ולא בכללי ההלכה המעכירים את
הנשמה.