טל שילה / יפו העתיקה |
אלך לי אליך שוכנת על מים.
עת אלפי בנינים יסגרו על נפשי,
אריח בך ריח - ירושלים.
אכרע, אחוש אדמתך הנשוקה,
רטובה מדמעות כורעי על אפים.
אטעם בך שוב טעם פגישה ראשונה,
ועיני צופיות - ירושלים.
ויהיו לי אבניך חומה ומגן,
על תל אלפי דורות אציב רגליים.
את שורשי אחותך שצמחה מן החול,
את הגשר, השער - לירושלים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|