|
והתבוננתי בראי - פנים נפוחות מחסר שינה,
עיניים טרוטות שקועות עמוק
ולא יכולתי לראות עוד.
ניפצתי עליו בקבוק של בושם זול
רסיסים נפלו על הזרוע וכתבו עליה בדם
די כבר. די. אני לא יכולה יותר
והרגשתי חרא. והבטן שלי אמרה את דברה
אמרה את דבר רע.
התיישבתי ערום על רצפה מלוכלכת
מלאה רסיסים וכתמי דם
מתבוסס באדי אלכוהול וחשבתי שהנה
שהגשמתי את עצמי
ושתיתי עוד ליטר של מים ושטפתי איתם כדורי אקמול
ונפלתי לישון הראש מסתובב ועיגולים בצבעים מוזרים
על תקרת החדר - מכוסה כוכבים
אבל אני לא מכוסה
וקר לי |
|
|
בהתחלה הייתי
בטוחה שהכל
עבודה בעיניים,
שצוחקים עליי,
אבל זה באמת
נכון!! ברגע
שאתה מתחיל אין
דרך חזרה... אתה
לא יכול
להפסיק.
אחת שהתמכרה מהר
מדי לכתיבת
סלוגנים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.