מקסיקנים רוקדים סלסה, ברקע נשמעת מוסיקה
חצאיות מתרוממות בחצי התנופה
צעד ראשון, שלישי, סיבוב והשכבה

ועם כל יום שעובר אני אוהבת אותך יותר...

רוקדים עד אור הבוקר, עד צאת הנשמה
רוח סתיו מנשבת, בחוץ; סופה

כי את מגע שפתיך לא הרגשתי
והבל פיך לא הרחתי
גופי הכמה להבעות אהבה

לא יכול יותר,
ליבי, ליבי יוצא אלייך
אם אחכה עוד דקה, עוד שנייה
נדמה שאמס ואתפוגג קליל

שערה הגולש אשר ברוח התעופף

מראות נשכחים של אהובה חולפת
עלים נושרים ומצהיבים, ורוח מנשבת
ריחות של סתיו וריקודים של אהבה
תמיד יזכירו לי אותך, אהובה.