אני כבר לא ממש עם עצמי ואני לא עצמי.
אני מחפשת את עצמי. עצמי הלכה לאיבוד ואני איתה.
אני אוהבת את עצמי, אבל אני לא זוכה לאהבה חזרה
מעצמי.
תראו לעצמי שאתם אוהבים, כי אני כבר לא מספיקה לעצמי.
עצמי סובלת ואני בוכה.
המילים שלי לא חודרות לעצמי. אני מדברת לאוויר.
אני צריכה להזכיר לעצמי כל הזמן, שיש לי רגשות ושכואב לי.
אני לא רוצה להכאיב לעצמי, אבל אני לא משאירה לעצמי
ברירה.
אמנם אני אוהבת את עצמי מאוד, אבל המצב הזה עם עצמי נהיה

בלתי אפשרי. יותר מדי כואב... יותר מדי כאב...אני לא יכולה
לחיות עם הרס עצמי.
אין לי שליטה על עצמי. תראו את עצמי, מאיימת לקפוץ.
עצמי צריכה חיבוק עכשיו. אני מנסה לחבק את עצמי, אבל
אני לא ממש עם עצמי בזמן האחרון.
אני מסתכלת על עצמי. עצמי נראית מוזר. אני מנסה לשים
על עצמי קצת איפור, אבל זה נראה יותר מדי מוזר. לא ממש
עצמי.
אני לא מבינה את עצמי. זה לא משנה שאני לא שם? אני לא
חסרה?
איבדתי את עצמי. אני שונאת את עצמי. אני מכאיבה
לעצמי כי אני מתגעגעת לעצמי.
הרגתי את עצמי ואותי אחריה.