אני רוצה לומר לך כל כך הרבה, אבל אני מרגישה אילמת.
את אולי רוצה לשמוע, אבל את חירשת.
שתינו בעלות המון פגמים, והם פוגעים בנו, בלי סוף...
אני מרגישה שחצי אחד ממני איננו עוד, חצי אחד שלי נלקח ממני
בעודי בחיים.
זו לא אותה לירז, זו לא, זו לא. כואב, היא מתלוננת, בוכה, עצוב
לה.
ואת חושבת שטוב לה כך ואת חושבת שהיא מאושרת.
בפנים עמוק היא שבורה כל כך, בפנים עמוק חסר לה משהו מתוק.
היא קוראת לו והוא לא שב, הוא רוצה אך לא מצליח
אולי בגללה, אולי בגללך...  

אני רוצה לומר לך כל כך הרבה, אבל אני מרגישה אילמת.
את אולי רוצה לשמוע, אבל את חירשת.
אני רוצה שתדעי, שתדעי, שתדעי, שלירז כבר לא קיימת
אפשר לקרוא לה, לי אפשר לקרוא לה רז
או פשוט לקרוא לה לי - רז
היא מחולקת לשתיים, לא החליטה איזה חלק היא בוחרת,
אבל יודעת שחסר לה משהו עמוק, משהו מתוק,
אותו החן, אותה השמחה חסרה לה כל כך
היא קוראת לה והיא לא שבה, היא רוצה אך לא מצליחה
אולי בגללך, אולי בגללה...

אני רוצה לומר לך כל כך הרבה, אבל אני מרגישה אילמת.
את אולי רוצה לשמוע, אבל את חירשת.
אז אני כותבת לך מכתב
ומגלה לך את הסוד שלי
הסוד שחסר לי כל כך, כל כך חסר לי - החן
אני מקווה שאת קוראת את זה המכתב עכשיו
וחושבת ותוהה אולי טיפה בוכה - כמוני
כי אני קוראת לך ואת לא שבה, את רוצה אך לא מצליחה
אולי בגללי, אולי בגללך...

אני רוצה לומר לך כל כך הרבה, אבל אני מרגישה אילמת.
את אולי רוצה לשמוע, אבל את חירשת.
אני אצעק עד שאוכל לדבר
אצעק עד שתוכלי לשמוע
אשבור את האילמות
אעלים את החירשות
א-נ-י א-ו-ה-ב-ת א-ו-ת-ך
המון, בלי סוף... לי-רז לא תשאר שבורה, היא תחזיר אותך
בחזרה.
סליחה.
אני קוראת לך, תשובי בבקשה. אני יודעת שאת רוצה - את
יכולה!!!
בגללך, בגללי.