נשבעת לך, אני רוצה שתמות...
פשוט תמות אוקיי?!?! דיייייייייי!!!
בחודש אחד הספקנו להכיר, להיפגש ולהיות ידידים טובים, להסתבך
ולשכוח אחד מהשני.
הכל טס לי כל כך מהר, אני לא מספיקה להבין מה קורה מסביבי.
אבל הבנתי דבר אחד מכל מה שהיה בחודש האחרון:
אני שמחה להודיע לך ילד! אני אוהבת אותך.
... רק חבל שאתה אף פעם לא תדע מזה...
זה עוד אחד מהמכתבים שלי כאלה שאני לא מתכוונת לתת לך לראות
בחיים... רק לדעת שכתבתי את זה... שזה ירד מהלב שלי
להרגיש את ההקלה הזאת - כאילו סיפרתי עכשיו את הכל למישהו והוא
הבין אותי, אבל באמת הבין אותי כמו שרק אתה הצלחת להבין אותי .
"קצר הבנה טוטאלי" הא? חח... האמת, אתה היחיד כמעט שבאמת הבין
אותי... כמו שצריך. בלי יותר מידי סיבוכים, תמיד ידעת מה להגיד
תמיד מתי שצריך.
יש בך יופי מדהים מבחוץ ומבפנים, קשה לי לתאר לך עד כמה.
אני חושבת עליך ועוברת בי צמרמורת.
חושבת על השיר של לד זפלין ונזכרת בך.
"שולט על אימא שלי בטרור" אני חושבת על זה מתחילה לצחוק.
אני שמחה שהכרתי אותך...
ועצובה שהכל נגמר עכשיו, היום, הרגע...
אין יותר  יקיר בשבילי, אני מצטערת .
כואב לי לחשוב עליך וכל דבר מזכיר לי אותך.
ודייייייייי דייייייי נמאס לי כבר ממך אתה בכל מקום
דיייייייי!!!!
נמאס לי לראות אותך ולשמוע אותך, ולראות את הכינוי שלך באיי סי
קיו ואת התמונות שלך, ואת השירים שלך ,נמאס לי ממך כבר תעזוב
אותי בשקט!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
הלוואי שהיית מבין עד כמה אתה מכאיב לי.....
אבל אתה לא....
זהו די בזה הרגע שכחתי ממך..
ביי יקיר...היה נעים להכיר...