|
שורה על גבי שורה נכתב המכתב
המילים בוכות מכוסות בדם
אות אחרי אות מציצה לה מהדף
הרעד הגובר, מחשיך שם נורא
השחור של הדיו נמרח ממזמן
גשם דמעותי שצברו אגם
יללותיי המרעישות
מותירות בי דממה
נפשי ההרוסה
נותרה לבד
אני חלשה
אמא
אבא
אני קורסת
לאט |
|
|
שני ילדים
ושניצל נכנסים
לחנות ממתקים
ומתחילים לגנוב
מכאן ומשם.
לפתע, נכנס שוטר
ושואל את הילד
הראשון:
"ילד, למה אתה
גונב?"
-
"אני? אני לא
גונב, אני
מתכוון לקנות את
זה".
-
"טוב. ואתה,
ילד, למה אתה
גונב?"
-
"אני? אני לא
גונב, אני
מתכוון לשלם על
זה"
-
"אה, טוב. ואתה,
שניצל, למה
אתה גונב?"
-
"אני? אני לא
גונב. אני
שניצל."
- השניצל - |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.