תומר סול / פתחים |
הדלת פתוחה.
הצעתי לך אותי,
אך סירבת.
ידעתי שתסרבי,
אך טמנתי ראשי בחול.
רך החול הוא ונאים.
אך כשהוצאתי ממנו את ראשי
התמלאו אוזני, פי ועיניי בחול.
הדלת סגורה.
הצעתי לך אותי,
אך סירבת.
ידעתי שתסרבי,
אך רציתי, כה רציתי
קירבה.
הרצון סנוור עד כדי תעתוע.
החלון סגור.
יורד בחוץ גשם,
בחוץ קר ומנוכר.
ורציתי לתת את החום שבליבי.
נתתי לך אותו.
החלון פתוח.
החום הלך ובינתיים קר לי.
כי נתתי את החום וסירבת,
ולהחזיר אותו פנימה איני יודע,
לכן ברח הוא דרך החלון או הדלת
ובין כה וכה אבוד הוא.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|