באיזה שהוא שלב הווליום של העולם מונמך. הכול נראה פתאום כולכך
גרוטסקי, כולכך...
אתה מוצא את עצמך תוהה, לאן נעלם האדג' של העולם?. לאן נעלמו
הדברים החשובים
איפה הן התשובות האוניברסליות לחיים איפה מה שיגדיר את
מטרתי?.
מותן של התשובות האונברסליות.
מות השחור, מות הלבן.
הן נס הדגל של תקופתינו
הן גדולתינו והן רועצינו
אימנו המלטפת והאב המחנך.


אני מחפש למות.

הן שגורמות לילדינו, כול כך טובי ילדינו למות. למות בפנים
ולפעמים גם למות בחוץ.
בתי הספר - הנקרופוליס של ימינו .
אדיפוס לא נס ליחו אל איבד מעט מכולות איננו מסתכלים
יותר על העולם מזווית הפטריאכיזם
ולכן טובי תסביכינו אינם מוקדשים לו גם כן.


אני מחפש תחליף.

מותן של התשובות האוניברסליות!.
הכיאוס של ימינו.
הם כולם.מחפשים.מוצאים, ומחפשים שוב ומוצאים ומחליפים
אחד תמורת אחד תמורת שתיים תמורת עשר ב30 שקל.
טרייד אין מטורף.סוף העונה.מחירי חיסול על התשובות
האוניברסליות.

עם אובד מובל בספקנותו, ספקנות שהגיע אליה בצדק רב, אחרי עשרות
כוויות
אפילו תינוק טיפש לומד להיזהר מאש.
מובלים בספקנותינו,
מעלים מישהו רק כדי להוריד אחר
צוחקים היום על מה שהיה אתמול
ומספיקים לצחוק מחר על מה שהצחיק אותנו היום


אני מחפש מזור.

אנחנו מחפשים מנהיג.
יותר מזה אנחנו מחפשים אבא, כי את התשובות התיאשנו מלמצוא(לא
מלחפש)
אבא שיגיד לנו שהוא יודע לאן הוא מוביל אותנו.
אב שיכה, שינחם, שיעזור, שישסה, אב שלא יפחד להביע חיבה,
שלא יפחד להביע איפוק
אב שיוביל אותנו בביטחון אל המזור, אל הרוגע, אל השלווה,
אל העולם, אל התשובות, אל האני, אל ההשלמה.

אנו מחפשים אל
ואפילו אל לא יספיק.