|
עזבי
אותי בשקט
תני לי מנוחה
אומרים איך לא
תבושי
בנגוס פי חתיכה.
הניחי,
אלת-צדק
לבי, את בנשימה!
יגידו...
את תעיזי!
לפעום עוד נשיכה.
אזרי
כולי בחבק
מעיל גברי ואיד
טבעי וגם נאיבי
יסגוד לך ביס
מתמיד.
מוקדש בהערכה
לדודו טופז באשר הוא... |
|
|
לפעמים אני שוכח
שיש אנשים
בעולם, אבל רק
לפעמים.
לפעמים אני שוכח
שיש חיות בעולם,
אבל רק לפעמים.
לפעמים אני שוכח
שיש צמחים
בעולם, אבל רק
לפעמים.
תמיד, אבל
תמיד... אני
שוכח שאני הוא
אני.
אלוהים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.