שירה אולא / גן הזיכרון |
נדנדה בודדה חורקת
שורטת את השקט
עקשנית להגיע לשמיים
מקלפת בקצב
את הציפוי האדום
מגן ילדותי
שמש משדלת בחום
את הדשא לגדול
ירוק וחזק וגאה
במקומות בהם נבלתי
לטשטש את עקבות
נפילתי
רק הרוח מנקה אבק
מבריקה את אבני החצץ החדות
בדם ברכיי
מפזמת לעצמה בשקט
את לא תשכחי
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|