דה אנד / נקודת זמן 1 |
נאבק על חיי(נו?)
מנסה לנשום בתוך השטף,
אוחז בעבר כבסלע (קיומנו),
מחכה לסוף...
והוא לא מגיע
בשוך הסערה (האמנם?)
אני בא אלייך שחוק ופצוע
עומד מולך כרסיס
של מה שהיה פעם בינינו.
כעת,
שנינו מתבוננים בחורבן,
רחוקים מכדי לגעת,
אובדי עצות
ובודדים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|