"אאוץ'!" קראתי בקול רם וחבטתי בידי בעורפו, "זה רותח! כמה זמן
חיממת את זה?"
"באמת," הוא הרים אליי את ראשו, "את מעדיפה שיהיו לך כוויות או
שערות על הרגליים?"
"כוויות," עניתי בכניעה ונתתי לו להמשיך לכסות חלק נכבד מרגלי
בנוזל צהבהב רותח. אפילו שלא ראיתי את הפנים שלו, ידעתי שהוא
מחייך.
ובכלל, כל מה שרציתי זה להתמזמז איתו קצת. אפילו לא לשכב איתו
או משהו, אפילו לא מערכת יחסים רומנטית, רק להתמזמז. לא, בעצם
מערכת יחסים רומנטית היא מה שהכי רציתי, אבל הוא טרח להבהיר לי
אחרת בכל כך הרבה דרכים. ובכל זאת, כן היינו חברים נורא טובים
ועשינו המון שטויות ביחד ואני הייתי מאוהבת בו והוא לא. זאת
אומרת, בעצמו אולי כן, אבל לא בי. וזה שאני בחורה לא אומר
שאסור לי להיות קצת נלהבת, נכון?
"מה זאת אומרת 'נלהבת'?" הוא שאל בחיוך, משעין רגל על המיטה
שלי.
"אתה יודע... נלהבת," חייכתי בחזרה.
"מצטער, אבל אני ממש לא מבין," ענה.
"מה אתה אומר?" שאלתי, מתרווחת בצורה הכי סקסית שיכלתי על
המיטה שלי, "אולי אני ואתה..." פתחתי כפתור אחד בחולצתי,
"נוכל... להתלהב קצת ביחד?"
הוא פרץ מיד בצחוק. "מצטער, חמודה שלי, אבל את יודעת שזה לא
יעבוד."
"למה?" סגרתי את הכפתור בחזרה, "סתם נתמזמז לנו קצת ואחר כך
נשכח שקרה משהו."
"באמת," ענה, "אני לא חושב שזה רעיון טוב."
"אוף," רטנתי והוספתי, "אז אתה צריך לעוף מפה. אני הולכת היום
בערב למסיבה ואני חייבת לעשות שעווה."
"אולי תתני לי להסתכל?" עיניו אורו.
"השתגעת?" זרקתי עליו כרית, "אני אתן לך להסתכל רק אם תתן לי
לעשות לך שעווה."
"לא נראה לי," הוא משך את שולי מכנסיו למעלה, "אלה נשארות
פה."
"התכוונתי בחזה," חייכתי.
הוא הרים את חולצתו למעלה ובחן את החזה שלו. "לא," אמר,
"השערות האלה גורמות לי להיראות גבר."
"כן," גיחכתי, "כל השתיים וחצי שערות שיש לך על החזה."
"אני רוצה לעשות לך שעווה," אמר בהתלהבות מוזרה.
"אתה אדיוט?" שאלתי, "זה הדבר הכי דוחה שיכול להיות! אין
סיכוי!"

והנה, אני והוא מצאנו את עצמנו עומדים בחדר האמבטיה שלי, אחת
מאיתנו לבושה רק בתחתונים ובגופייה, והשני אדיש לזה, קורא את
התווית שעל קופסת השעווה למיקרוגל. בחיים שלי לא חשבתי שאתן
לבחור כלשהו מהמין השני לצפות בי מורטת שערות מהרגליים, פעולה
שהיא ללא ספק אחת הדוחות ביותר שקיימות. אבל כנראה נחתתי על
אחד עם סטיות, כי הוא נראה נרגש מאוד מהמעשה שאנחנו הולכים
לעשות.
"אולי נתמזמז בכל זאת?" ניסיתי את מזלי, "זה יהיה יותר כיף."
הוא חייך אליי וקירב את אפו לקופסת השעווה שהעלתה אדים. "איך
יודעים שזה חם?"
"זה חם," אמרתי.
לאחר שסיים למרוח את השעווה על רגלי ולחטוף כאפות על עורפו,
הוא לקח חתיכת בד גדולה והצמיד אותה על רגלי.
"ככה עושים?" שאל.
"כן," עניתי.
הוא הסתכל ברגלי, מרוצה, אמר "שלוש, ארבע ו..." ומשך את הרצועה
מהרגל שלי. אני פשוט סתמתי את אוזניי וצרחתי.
"למה צרחת?" שאל, "זה לא היה כזה כואב."
"תתפלא," עניתי.
שנינו קירבנו את פנינו לרגלי ובחנו אותה.
"יצא לי טוב," הוא אמר, מרוצה מעצמו, ואני רק התפללתי שזה כבר
ייגמר.

עמדנו ליד דלת הכניסה לבית שלי. אני כבר הייתי לבושה במכנסיים
קצרים. הוא הסתכל על רגליי. "עשיתי את זה טוב, נכון?" שאל.
חייכתי.
"למה יש לך נקודות אדומות על הרגליים?" הוא שאל.
"כשתהיה אישה תבין," עניתי.
"טוב, אז אני חייב לזוז," הוא אמר, "שתספיקי להתארגן למסיבה
שלך."
"כן," עניתי, "כבר עשרה לשש. אתה צריך לזוז."
אבל הוא לא זז. הוא עמד והסתכל עליי. חייכתי. הוא רק הביט בי.
העיניים שלו נראו עכשיו ירוקות מתמיד. הוא הסיט קווצת שיער
מלחיי. זה ללא ספק היה רגע, אבל הוא לא עשה כלום. פשוט הביט בי
כאילו הוא לא ראה אותי אף פעם. לא ידעתי מה לעשות. אבל אז הוא
פתאום עצם את עיניו וקירב את ראשו לשלי. התנשקנו.
פקחתי את עיניי כשסיימנו להתנשק והבטתי בו. העפתי מבט בשעון
שלי. "כבר שש ועשרה," אמרתי, "אתה צריך לזוז."
"כן," אמר בקול מעורפל, "שתספיקי להתארגן למסיבה שלך." ואז הוא
פתח את הדלת, יצא דרכה ושבריר שנייה לפני שסגר אותה מאחוריה,
לחש לי "נורא נהניתי."
"גם אני," לחשתי בחזרה.