רהב בהפוגה / צלובה |
הזמן כפצע שותת
הווה.
סורגי כאב דומם
אתמסר רצונותי.
ובבואכם, מייסרי
מפלחי בשר במסמרות
ברזל.
נקלים,
נקלים
הייתם לפניי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|