כשלהבת הנר נידלקת היא קטנה ודקיקה.
אט אט היא מתגברת
לאחר כמה זמן היא נהפכת לשלהבה גדולה היכולה להאיר חדר.
לפעמים נימצא הנר ליד נרות אחרים שעוזרים לו ולפעמים הם
ממוטטים אותו כליל,אבל אחרי שלהבת הנר גודלת ונהפכת לגדולה
מתחילות לזלוג טיפות מימנה.
טיפות של אושר? טיפות של שימחה? איש אינו יודע, אך אותם טיפות
זולגות כמו הדמעות שלנו.
זולגות ללא כל התחשבות. להם לא משנה כמה כואב לנו. או כמה שכל
דימעה מכאיבה לנו, הדמעות פשוט זולגות על פנינו בשירה שקטה.
מנסות לנחם אותנו, מנסות להראות לנו שהינה כאבנו מספיק. כך הם
הדמעות של הנר.
אבל אולי הדמעות הם לא דבר רע כל כך?
אולי הם צריכות להיות כאן כי פשוט זה יעודן? לעזור לנו לראות
את הדרך?
והנר שלי?
גם הוא יהרס כליל בגלל אותם דמעות? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.