אנדריאה ילטן / טל |
הטל ירד בלילה המיותם
השאיר עקבות נצח
באוויר קר.
טל עדין וצנוע ירד אז
טמוע
עודו טמוע בגוף סגריר
בסוד שביר.
באין רואים למבט הכוכבים
חשתי אותו
באותו ליל חמים.
טיפטף באיטיות
ליטף בסודיות.
ואני השתוקקתי
לטל סוער
ורק שישאר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|