וזה לא שיש לי בעיה עם זה
שאתה מדבר עברית אחרת
או שיש לך שתיקות של
קש. אדרבה,
אני אספק את הגפרור
אני אספק את
הניצוץ
את הרגע הדק בו שתי אבני צור נפגשות.
אתה תהיה לי
ה א ד מ ה ה ק ש ה
ואני אהיה לך
המחרשות.
אני אנסה עוד ועוד
אתה, מצידך,
תדבר גבוה.
אתה תדבר גבוה. תדבר עקרונית, כוללנית.
ומדי פעם בוודאי תשרבב
שורת מחץ של בתי קפה.
ואני סתם אשב
מולך ו...
אדבר על מה שבאמת קורה.
ואז, כבדרך אגב, תעבור נושא.
אולי ל ק ל י ש א ה על כך ש
במחוזותינו לא יורדים גשמים הרבה.
ואולי,
אם כבר הזכרת, כדאי
שאנצל גם אני את ההזדמנות הזו להודות,
שהחליפה שתפרתי לך קודם
גדולה עליך בכמה מידות. |