קמתי בבוקר, השמש זורחת
וציפור הקנרית שלי, תולעת בולעת.
איזה יום נפלא היום, אצא לנסיעה
אקח איתי את תיקי הכתום וגם שמשייה,
נוסעת בעיר במכוניתי הלבנה
ואנשים מסביבי מחייכים בשמחה
לבושים במיטב המותגים, מאזינים למיטב הלהיטים.
מחליטה לבקר את חבר שלי, מר מושלם,
יש לו גוף שרירי ובית על יד הים.
עשינו פיקניק בפארק, אכלתי נקניקייה,
ואפילו ראינו סנאים וחתלתולה ג'ינג'ית קטנה.
אני מאושרת כתמיד, כולי ורודה,
אסיים את הטיול בביקור בחורשה,
הולכת לאיטי בין שדות ופרחים
רואה ילדים קטנים משחקים,
חוזרת הביתה, כולי רעננה
ולפתע ראיתי בלי קשר לתמונה,
צל מפחיד מסתתר בחנייה
ילדה שחורה ומוזרה עמדה שם,
כולה עצובה,
מה את עושה פה? שאלתי אותה,
מי את? מה את רוצה?
בעולם המושלם שלי בן אדם עצוב?
האם זה יתכן? שאלתי את עצמי בחן,
ואז היא ענתה-
אני? אני בכלל מסיפור אחר... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.